דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן רסג
מג"א ס"ק ד' מה כו' דלא הי' מקפיד רבה כו'. וצ"ע דשם משמע דאכילה בלי נר לא חשיב כלל דרבה אמר כשיכבה הנר לא ואכלו וא"כ אמאי יקנה פת בלא נר ועוד צ"ע דהא רבה שם לא הי' מקפיד על האכילה רק שבשביל אכילה יצאו ידי קידוש וכן פי' רש"י והרשב"ם שם שאפי' אתם הולכין לישן בלא אכילה לא נפקיתו ידי קידוש ע"ש ולהכי הי' מקפיד רבה על האכילה יותר מעל הנר בשביל שיצא בקידוש ומה שכתב מחה"ש למה הקפיד רבה על הקידוש ולא הי' מקפיד שישבו בחושך באושפיזא וטוב שיפטרם רבה עד שהנר דולק באושפיזא א"ו שקידוש חמור כו' ע"ש שהאריך ולא הבינותי דהא אפי' אם פת וקידוש עדיף מנר שלא יכשל מ"מ קשה כיון דעכ"פ מצוה להיות נר שלא יכשל בסעי' ו' ואמאי לא יפטרם רבה שילכו לאושפיזא בעוד נר דולק ויקדשו ויאכלו ולא יכשלו בחושך א"ו צ"ל שלא יוכל רבה לפטרם כי בוודאי למדו לפניו ולפ"ז ניחא דהא דהקפיד רבה על הקידוש שהי' יכול לתקן שישמעו קידוש מרבה ויאכלו שם אבל הנר לא יכול לתקן שם ס"ק י"א כשידליק כו' ומיהו ב"ה כו'. וצע"ק בסי' רס"א ס"ק ו' כתב דלכתחילה לא התירו שבות במקום מצוה:
שם סעיף י"ד אם כו' ולענין עשיית מלאכה כו' וצ"ע בסעי' י"א דאם התפלל אסור במלאכה אפי' באומר שאינו מקבל שבת כמו שכתב הרב"י כיון שהזכיר שבת בתפלה א"א לעשותו חול לד"ה א"כ ה"נ דצבור התפללו ואינם צריכים לחזור ולהתפלל אע"ג שקבלת שבת הי' בטעות לא גרע מאומר בפירוש שאין מקבל שבת ואפ"ה חל עליו שבת בעל כרחו כשהתפלל: