אור ברסלב
דברי צבי סימן רמו

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן רמו

סימן רמה

סעיף א' ברמ"א ומותר להשאיל כו'. קשי' לי אע"ג שנאמר שמותר בכה"ג שלא נראה כשכירות כמבואר בהרב"י הובא במחה"ש בס"ק ד' מ"מ כיון שא"י יחזיר וישאיל לו הוי שכירות כדאמרי' בב"מ דף פ"א ע"א השאילני ואשאילך הוי שומר שכר וכיון דהוי כשכירות אינו מותר אלא בהבלעה וברמ"א שמותר להשאיל אפי' על שבת לבד וצ"ע:

שם מג"א סק"ח שאדם כו' ובתוס' דע"ז כו'. ורש"י שם פי' שמזונותי' על הישראל ע"ש משמע ששכירות לא קני כלל:

שם ס"ק ט' יפקירנה דד"ת הפקר כו'. מ"ש מחה"ש דבשבת מועיל הפקר בינו לב"ע כי מסתמא לא יעבור על שביתת בהמתו ע"ש בתוס' שבת דף י"ח ע"ב בד"ה דמפקר' כו' לא משמע כן שכתבו על גיגית כו' לב"ש דמהני הפקר בפ"ע דמסתמא מפקיר ואפ"ה כתבו דלא מהני במשכיר סוס לנכרי מפני שהדבר מפורסם ע"ש ובב"מ דף ל' ע"ב כתבו תוס' בד"ה אפקרה דגבי גיגית אנן סהדי דמפקר להו בלבו שלא יעשה איסור שביתת כלים עכ"ל ולפ"ז גם בשביתת בהמתו כשמשכירה לא"י איכא נמי אנן סהדי וקצת קשה בגמ' שם במעשה דר' ישמעאל בר' יוסי דאמר לכ"ע אפקרנהו ולך לא אפקרנהו והי' אומר דבר שאינו אמת כדאי' שם שהי' מפקיר לכ"ע וגם לדידי' ואמאי הי' צריך לזה הי' לו להפקיר בינו לב"ע ולדעת הרמב"ם שסובר דהפקר לב"ע לא מהני רק בשבת משום דמסתמא הפקיר כמו שכתב מחה"ש א"כ ניחא דאם הי' ר"י בר' יוסי מפקיר לב"ע לא הי' אדם יודע מההפקר ולא מהני הפקר אבל לרא"ש הובא במחה"ש שסובר שההפקר מהני לב"ע קשה שהי' יכול ר"י בר' יוסא להפקיר בינו לב"ע:

שם ס"ק י"ב אין אדם כו' שאסור מדרבנן. פי' מחה"ש בסי' ש"ה כל שבחבירו פטור אבל אסור בבהמה מותר לכתחילה ע"ש וצ"ע דבסי' תצ"ה סעי' ד' אין מוציאין משא על הבהמה ביו"ט דאסור מדרבנן כמ"ש המג"א שם אע"ג דאדם בכה"ג נמי אינו אסור אלא מדרבנן ולפענ"ד כונת מג"א לדחות הראי' מש"ל הובא במחה"ש דאע"ג דמוזהר על שביתת בהמתו ביו"ט אפ"ה אין צריך למחות לא"י שמביא משאות על הבהמה ביו"ט כיון שאין אסור רק מדרבנן:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה