דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן רמב
מג"א ס"ק א' לכבד כו' וראי' ממשנה כו' עי' מחה"ש ששם היקל ר"ש ב"ג על דברי תורה לפי' רש"י שם ע"ש וצע"ק שהראב"ד בפ"א מהל' מחוסרי כפרה הל' י' סובר שרשב"ג סובר שמצד הדין אין השאר עליהם חובה והמל"מ כתב שם שרשב"ם ותוס' סוברי' כראב"ד ע"ש ולראב"ד וסיעתו אין ראי' משם ולפענ"ד צ"ע על הראי' אפי' לדעת רש"י והרמב"ם דשם התיר רשב"ג איסור שהוא בשב ואל תעשה שלא יאכלו קדשים בטומאת הגוף שבכרת כמו שפי' רש"י שם אבל כאן שיבטל כבוד שבת זה בשביל שיתרבה כבוד שבתות אחרים מנא לן דגזרי' כן ומאי אולמא דשבתות אחרים משבת זה ובסי' של"ד כתב מג"א ס"ק ג' דאין מתירין איסור דרבנן שלא יבא לשאר איסור דרבנן ומחה"ש כתב שם בשם הרב"י שאין מתירין איסור דרבנן בשביל שני איסורי דרבנן ע"ש: שם ס"ק ב' שהשעה כו' ומ"מ אם כו' פי' מחה"ש דלהרמב"ם נמי לרבנן ממעט בסעודת שבת דקיי"ל כר"ע ע"ש וצ"ע דלהרמב"ם אומרים לו מה שיאכל במ"ש יאכל בשבת א"כ לא יחסר לו מסעודת שבת ואין צריך למעט מסעודת שבת רק שלא יאכל במ"ש ואפשר דנ"מ דאם העני לא אכל בליל שבת ויש לו ב' סעודות לשבת ולמוצאי שבת שאל יטול כדי לאכול ג' סעודות ביום השבת כדאי' בסי' רצ"א סעיף א' רק יאכל ב' סעודות בשבת בשביל עשה שבתך חול דקיי"ל כר"ע: