דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן רכז
ט"ז ס"ק א' שכחו כו' והמנהג כו'. ולפענ"ד נראה טעם להמנהג דבברכות דף נ"ט ע"א על ההרים רק עושה מ"ב ועל הברקים ועל הרעמים יכול לברך מלא עולם או עמ"ב שנאמר ברקים למטר עשה ואף דע"כ דברקים עשה קאי נמי על רעמים כיון דפסקי' דיכול לברך עושה מ"ב מ"מ כיון בקרא כתיב עשה גבי ברקים המנהג לומר על הברקים עושה מ"ב ועוד נראה מדכתב הרב"י דלרש"י והראב"ד צריך לברך על כל אחד תרתי ואע"ג דאנן פסקי' כתוס' והרי"ף והרמב"ם דאין מברך אלא אחד מ"מ המנהג לקבוע על כל אחד ברכה אחרת כיון דעל הרוב יבואו הרעמים והברקים זה אחר זה נמצא מברך שתי ברכות ויוצא גם לדעת רש"י והראב"ד והטעם שכתב ט"ז לכאורה תמוה דבמתניתין שם איתא על הברקים שכחו והבאר היטב כתב דעל ברקים אינו מברך כ"א עושה מ"ב וזה אינו דדעת השו"ע דיוכל לומר ג"כ שכחו וכן איתא להדי' בטור: