דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן רכה
מג"א ס"ק ה' מענשו כו' ובלבוש פי' כו'. פי' מחה"ש לשון שפטרני מעונשו של זה עפ"מ דאמרי' כל שחבירו נענש על ידו כו' ולפענ"ד אין דומה לשם דשם שחבירו נענש על ידו היינו שחבירו עושה רעה לו וחבירו נענש על הרעה שעשה לו וכן נענש דואג על שעשה רע כנגד דוד ע"ה וכמו בברכות דף כ"ח ע"ב ר' נחוניא בן הקנה שמתפלל שלא אכשל בדבר הלכה וישמחו חבירי ואגרום להם שיענשו דהיינו שחביריו חוטאים על שישמחו בכשלונו ויענשו אבל הכא הבן נענש בעון האב ולא בחטאו של בן כי הבן כרעי' דאבוה ומה שהבן נענש הוי כאלו נענש האב:
שם ס"ק ז' עד כו' מברך באכילתו. לכאורה צ"ע דלמה שכתב מג"א ס"ק א' דלהכי אין מברך הטוב והמטיב דאין זה טובה כו' א"כ באוכל הפרי דהוי טובה ואם גם אחרים אוכלין אמאי לא מברך הטוב והמטיב:
שם ס"ק י"א אינו כו' וידע שהיין כו'. ממה שחכמים קבעו ליין ברכה בפה"ג ועל ענבים בפה"ע א"כ ש"מ שהיין טוב מהענבים א"כ ראוי לברך גם שהחיינו על היין ובברכות דף מ"א ע"ב שאני יין דגורם ברכה לעצמו ופי' רש"י דהיין בא אע"פ שאין צריכים לו ותוס' בשם רשב"א שמברך עליו בפה"ג ואם נאמר שמברך על היין שהחיינו נוכל לומר שגורם ברכה קאי על שהחיינו:
שם ס"ק ט"ו והקפח כו' וצ"ע כו'. והגאון ר' ישעיה פיק כתב על הגליון ברכות דף נח ע"ב שגי' הערוך בבכורות כיפח בכ"ף ע"ש:
שם ס"ק כ' אפילו כו' אסור להסתכל כו' ולפענ"ד אפשר לתרץ דמיירי שצריך לראותו ששם במגילה יליף מקרא שאמר אלישע ליהורם מלכים ב' ג' לולי פני יהושפט כו' אם אביט אליך ואם אראך א"כ שאע"פ שאסור להסתכל מ"מ מפני יהושפט הביט אלישע אל פני יהורם א"כ ה"נ לענין ברכה מיירי באופן שמותר לראות פני הא"י ומה שכתב המג"א שאינו אסור רק להסתכל אבל ראי' בעלמא מותר לא משמע כן בקרא שאלישע אמר אם אביט אליך ואם אראך משמע אפילו ראי' אסור אבל צ"ע על המג"א שמדמה ישראל רשע לא"י ובכמה מקומות מצינו שישראל מומר חמור מא"י כמו בחולין דף ה' ע"א שמקבלין קרבן מן הא"י ולא מן המומר לע"ז ע"ש וכיון דבמגילה שם יליף מאלישע שלא רצה לראות פני יהורם ויהורם הי' מומר לע"ז א"כ נוכל לומר דא"י קיל ממומר לע"ז דמותר להסתכל בפניו: