דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן רט
מג"א ס"ק ג' לקח כו' שידע שהוא מים כו'. קשי' לי דא"א דיש חילוק בין ידע בין לא ידע דבברכות דף י"ב אמרי' פשיטא היכא דנקט חמרא וקסבר שכרא ופתח אדעת דשכרא וסיים בדחמרא יצא דהא תנן על כולם אם אמר שהכל יצא ע"ש וא"א דבדלא ידע מה שבידו גרע אמאי אמר גמ' פשיטא הא צריך לאשמעינן דאע"ג דלא ידע שיש בידו יין וקסבר דשכרא הוא אפ"ה יצא כיון שמתכוין לברכת שהכל שיוצא על היין ועוד קשה מאי מייתי הגמ' ראי' ממתניתין דעל כולם אם אמר שהכל יצא דילמא מיירי מתניתין דידע מה שבידו רק שטעה בדבורו:
שם סעיף ב' לקח כו' בפ"ה שנ"ב כו'. בטור כתב גם או שאמר על המים בפה"ג שהנ"ב יצא וכן אם טעה ואמר על היין שהנ"ב בפה"ג יצא והרב"י כתב שהרא"ש מפרש כן הגמ' בברכות שם ע"ש ולכאורה קשה מאי אתא הטור לאשמעינן שאם אמר על היין שהנ"ב בפה"ג דיצא דפשיטא דהא כבר יצא כשאמר שהנ"ב ומאי גרע כשאמר אח"כ בפה"ג ואפשר דצריך הטור לאשמעי' דלא תימא כיון דכבר יצא כשאמר שהכל א"כ כשאמר אח"כ בפה"ג הוי הפסק בין ברכה לשתי' כמו בסי' קס"ז סעי' ו' שאם הפסיק שצריך לחזור ולברך קמ"ל הטור דלא הוי הפסק דבפה"ג שייך להיין אף על גב דאמר שהכל: