דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן רו
הרב"י כתב בשם הרמב"ם דפסק דבירך על פירות האילן לא יצא אבל בכ"מ בפ"ח מהל' ברכות הלכה י' כתב דעיקר הנוסחא ברמב"ם הוא בירך על פירות האילן בפה"א אצא רק שקשה דכיון דבברכות דף מ' ע"א אמרי' מאן תנא דמתניתין דיצא ר' יהודא דסבר נקצץ האילן מביא וקור וכיון דהרמב"ם בפ"ד מהל' בכורים פסק כת"ק דמביא ואינו קורא א"כ צריך לפסוק דבירך על פירות האילן בפה"א דלא ולא ותירץ הכ"מ דאיכא מ"ד בירושלמי דמתניתין דברכות שם דיצא דברי הכל ע"ש אבל לא ביאר הכ"מ הטעם שיכול המתניתין להיות גם אליבא דת"ק ולפענ"ד אפשר לומר דתוס' בברכות שם ד"ה יבש כתבו יש מפרשים לכך מביא ואינו קורא מפני שאינו נראה כמשבח להקב"ה אלא כקובל על מה שנתן לו אדמה שאינה ראוי' לפירות עכ"ל משמע דגם לת"ק אמרי' דעיקר אילן ארעא רק שנראה כקובל להכי סבר ת"ק דמביא ואינו קורא א"כ שפיר כתב הירושלמי דמתניתי דבירך על פירות האילן בפה"א נצא אתי' לדברי הכל:
שם מג"א ס"ק א' בירך נ"ל כו'. כ' המח"ש דא"ר ואה"ע חולקי' על מג"א והביאו ראי' מסי' ר"ב סעיף ב' מתוך שאין יודעים שיעור פול הלבן יברך בפה"א ולדברי מג"א הי' יכול לברך בפה"ע דיצא אפי' לא גמר פירא ע"ש ולפענ"ד אפשר לתרץ דהתם שאנחנו מסופקים אם גדול כבר כפול הלבן או לא אזלי' בתר חזקה כי כשהי' קטן מאד שבוודאי לא הגיע לפול הלבן הי' ברכתו בפה"א ולכן אין יוצא מחזקתו לברך בפה"ע עד שנדע בבירור שהגיע לפול הלבן והיינו עד שהי' גדול ביותר ומה שכתב הטור שם הטעם שיצא בפה"א על פרי העץ הוא ג"כ סניף אבל עיקר מטעם חזקה שם ס"ק ד' יותר כו' דשתיקה לא חשוב הפסקה כו' מדברי הרב"י נמי נראה כדעת אבודרהם שכתב על שכתב הטור שלא יפסוק מדאמרי' ברכות דף מ' ע"א טול בריך לא הוי הפסק משמע ששאר דברים הוי הפסק עכ"ל משמע דוקא כשדיבר אבל שתיקה לא הוי הפסק כי שתיקה לא מוכח מגמ' שם דהוי הפסק ואפשר דאם שהה בשתיקה כדי הלוך כ"ב אמה דאיתא בסי' קס"ו דהוי הפסק בין נטילה להמוציא מכ"ש דהוי הפסק בין ברכה לאכילה ועי' מג"א סי' קס"ז ס"ק י"ב:
שם ס"ק ז' א"צ כו' מוכח מזה כו'. פי' מחה"ש דאל"כ מאי קשיא לי' מאמת המים ע"ש וצ"ע מאי צריך להוכחה דפשיטא דכיון שבירך הי' דעתו שיביאו לפניו דאל"כ בירך לבטלה ואין לומר דבא לאשמעי' אפי' אם יודע איזה פירות יביאו לפניו אפ"ה לא מהני א"כ אין ראי' מאמת המים דאינו יודע איזה מים יביא ומדמקיש לאמת המים צ"ל שאין יודע איזה פירות: