דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן רב
מג"א ס"ק ט' שמן כו' ממ"ש הרא"ש כו'. צ"ע שלא הביא דברי רש"י במקומו ברכות דף ל"ו שפי' וצריך לתת שמן הרבה ע"ש:
שם ס"ק ח"י וי"א כו' בתמרים שנתמעכו כו'. המח"ש גורס שנתמעכו לגמרי ע"ש אבל המקו"ח גורס שנתמעכו קצת וצע"ג דא"כ צריך לומר בנתמעכו לגמרי בתמרים מברך שהכל א"כ הם כמו גודגדניות והא מג"א מחלק ביניהם ועוד היכי כתב מג"א וס"ל כהרמב"ם והטור והא הרמב"ם והטור סוברים בנתמעכו לגמרי נמי מברכין בפה"ע כדאי' בטור ובהרב"י וגם הראי' מסי' ר"ד משמע אפי' בנתמעכו לגמרי עי' במחה"ש לכן נר' שגירסה נתמעכו לגמרי עיקר:
שם ס"ק כ"ז ואם כו' לא בעי המשכה כו'. והש"ך ביו"ד סי' קכ"ג ס"ק כ"ג כתב בשעת אירוסין יקח צמוקים וישרה אותם במים ויסחוט אותם ויברך בפה"ג וכ"כ ב"י בא"ח סי' ר"ב דאם נמשכו המים מצמוקים הוי יין ע"ש משמע דבעי המשכה:
שם ס"ק ל"ד מושקא"ט כו' כמ"ש ס"ד. צע"ק דאמאי צריך ראי' בשמן דגבי שמן השותה כמות שהוא לא יברך כלל וצריך לאשמעינן בס"ד דשותה לרפואה דמברך אבל במושקא"ט דמברך באוכלה ביובש בפה"ע כמו שכתבו תוס' ורא"ש ברכות דף ל"ו ע"ב דפשיטא דהשותה עם השכר לרפואה דמברך בפה"ע ואפשר דמייתי ראי' לברך בפה"ע אפי' אם המושקא"ט מועט כמו שכתב מג"א בס"ק ט':