דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן קצז
מג"א ס"ק ג' ונטילת כו' מצוה שיטלו ידיהם כו'. וצ"ע בברכות דף מ"ז ע"א דרב ושמואל יתבי בסעודה אתא רב שימי כו' אמר רב אנן אכילנא ופרש"י וגמרה לן סעודתן קודם שבאת ואי אתה מחייבנו עוד בזמון א"ל שמואל אילו מייתי לי ארדיליי' כו' וכתבו תוס' אבל אי אמר הב לן ונברך אין שלישי מצטרף ע"ש וא"א כדברי הב"ח שמצוה ליטול ידיהם ולאכול א"כ אמאי אמר רב שלא יצטרף רב שימי מפני שכבר הוי היסח הדעת הוי ליה ליטול ידיו ולאכול:
שם ס"ק ו' חוץ כו' נ"ל שיצטרף. המח"ש כתב בשם ח"מ דלרמ"א דזמון עד הזן ומים לא זייני אינו מצטרף והמח"ש חולק דאפילו לא אכל כלל מצי להוציא בברכת הזן ואכילה או שתיה שיוכל לומר שאכלנו ותוס' ורא"ש נקטו שאכלנו עכ"ד כונתו למה שכתבו תוס' ורא"ש ברכות דף מ"ח דיכול להוציא מטעם ערבות ע"ש אבל צ"ע דא"כ לימא דיוכל להוציא אחרים אפי' בששתה מים דיכול לומר שאכלנו כמו שהקשה מהרש"א שם אמאי צריך לאכול כזית דגן לסגי באוכל ירק כמו שכתבו תוס' שם ד"ה תשעה ולמג"א תקשה לסגי בששתה מים להוציא אחרים ולפענ"ד נראה דהא דאמרי' דיוכל להוציא מטעם ערבות היינו להוציא אחרים בבהמ"ז אם הם אינם יודעים לברך אבל להצטרף לזמון אין ערבות דוודאי לא אמרי' שאם שנים אכלו שמחויב ישראל אחר לאכול עמהם כדי שיזמנו מטעם ערבות ובסעיף א' איתא שיתנו לו לאכול כדי שיצטרף אבל וודאי לא אמרי' שאחר חייב מטעם ערב כי שנים שאכלו יוכל לברך בלא זמון ולא חל עליהם מצות זמון רק באם אכל ולא יוכל לברך דחל עליו מצות בהמ"ז מחויב חבירו להוציא מטעם ערבות וא"כ שפיר כתב הח"מ דלרמ"א דזמון עד הזן דצריך לאכול מידי דזיין: