דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן קעט
מג"א ס"ק א' אינו כו' וכ"מ סי' קפ"ג ס"ו כו' ופי' מחה"ש שכתב משנתנו לו כוס לברך לא ישיח ת"ל דקודם נתינת הכוס אסור לשיח דכבר נטל ידיו עכ"ל ולפענ"ד נראה מדברי הרב"י שאין זה דיוק שכתב מדברי ר' ירוחם נראה שאם לא אמר הב לן ונברך משנטל הכוס לברך הוי היסח הדעת עכ"ל א"כ ש"מ דמשכחת דנטל הכוס לברך ועדיין לא נטל ידיו דאי נטל ידיו פשיטא דהוי היסח הדעת א"כ נוכל לומר דבסי' קפ"ג ס"ו דנטל הכוס לברך מיירי שלא נטל ידיו:
שם ס"ק ב' עד כו' שאין חילוק בין הב ונברך לנט"י כו' ולפענ"ד משמע נמי כן מדברי תוס' ברכות דף מ"ב ע"א ד"ה תיכף כו' שכתבו והלכך כיון שנטל ידיו כו' אסור לאכול כו' וה"ה אם אמר הב לן ונברך כו' משמע שהב לן ונברך שוה כמו נטל ידיו ובחולין דף פ"ו ע"ב כתבו תוס' ד"ה אסור דבהב לן ונברך מותר למשתי כשבירך קודם בהמ"ז א"כ ה"ה בנטל ידיו מותר נמי למשתי כשבירך קודם בהמ"ז דהא הב לן ונברך ונט"י שוים הם: שם לכן נראה כו' ויכול ליטול ידיו שנית כו'. עי' מחה"ש ולפענ"ד היה יכול מג"א להשיב פשוט על ראיית הרב"י דהתוס' סוברים בנט"י יכול לאכול בברכה וליטול ידיו שנית סמוך לבהמ"ז כי תיכף לנטילה ברכה כמו דאי' בברכות שם ולכן כתב הרא"ש לרש"י ורשב"ם דסוברים בהב לנו ונברך דצריך לברך בהמ"ז א"כ הב לן ונברך הוי כנט"י דצריך להיות תיכף לבהמ"ז אבל להרא"ש יש חילוק דבהב לן ונברך יכול לאכול בברכה אבל בנט"י אם רוצה לברך בהמ"ז על סמך נטילה זו אסור לאכול כי תיכף לנטילה ברכה אבל כשנטל ידיו ורוצה לאכול וליטול שנית יוכל לאכול בברכה כמו בהב לן ונברך כי נט"י אין היסח הדעת יותר מהב לן ונברך: