דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן קנז
מג"א ס"ק א' שעה כו' עס"י רפ"ח. ופי' מחה"ש דבסי' רפ"ח איתא דבשבת מאחרין לקום ממטותיהן ע"ש וקשה קצת דא"כ נשאר קושי' הגמ' פסחים דף י"ב ע"ב א"ה אפילו בד' שעות נמי לא ניכול ומתרץ הגמ' ד' זמן סעודה לכל היא וכתב המג"א דהיינו משקם ממטתו ורוב העולם יודעים אימתי הוא ד' שעות משעה שקם ממטתו ולא יטעה לאכול חמץ אח"כ א"כ בערב פסח שחל בשבת שמאחרין לקום ותהיה ד' שעות מאוחר דהיינו הזמן סעודה א"כ יטעה ויאכל חמץ בזמן איסור דלא ידע אימתי הן ד' שעות מעמוד השחר דבשבת אינו זמן סעודתו ד' שעות מעמוד השחר רק משעה שקם ממטתו בשבת דמאחרין לקום:
שם ס"ק ג' אבן כו' צריך לפנות כו' ובברכות דף כ"ג כו'. ולפי פרש"י שם משמע שהוא רק מהלכות דרך ארץ שפי' שגנאי הוא שיצטרך לנקביו תוך הסעודה ע"ש וזה הוא אם לא נצרך לנקביו אבל בנצטרך לנקביו אמרי' בשבת דף מ"א ע"א הנצרך לנקביו ואכל דומה לתנור שהסיקוהו ע"ג פרו וזה תחלת ריח זוהמא והרמב"ם בפ"ד מהל' דעות הלכה א' כתב ולא יאכל עד שיבדוק עצמו יפה יפה שמא יהיה צריך לנקביו: