אור ברסלב
דברי צבי סימן קמד

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן קמד

סימן קמג

מג"א ס"ק ב' שלא כו' והא דכ"ג קורא כו'. ולפענ"ד אפשר לתרץ דבסי' מ"ט איתא דברים שבכתב אסור לאומרם על פה אא"כ דבר ששגור בפי הכל וכתב המג"א בס"ק א' אע"ג דתפילין נכתבין בע"פ משום דמגרס גריסין נמי ה"פ שכל הסופרים רגילים בהם עכ"ל אלמא כיון דהפרשיות של תפילין שייך להסופרים סגי במה שהסופרים רגילים אע"פ שאין כ"ע רגילים ה"נ דפרשה של ובעשור לחודש שייך לכ"ג סגי אם כ"ג רגיל בה:

שם ס"ק ו' אין כו' בעוד שקורין בראשונה כו'. ובד"מ אות א' כתוב דגוללין בשעה שאומרים פסוקי דזמרה:

שם ס"ק ז' וידחה כו' ה"נ יקרא ע"פ כו'. ולפענ"ד אפשר לתרץ קצת דכ"ג שהוא לבדו קורא כל הפרשיות יכול לקרות ובעשור ע"פ כי אע"ג שבירך על קריאת התורה הי' קורא אחרי מות ואך בעשור בס"ת אבל לדידן שקורין איש אחר למפטיר ומברך על קריאת התורה א"כ צריך לקרות בתורה דוקא ולא בעל פה דהא המפטיר צריך לקרות בתורה כדאי' במגילה דף כ"ו ע"א דאמר עולא המפטיר בנביא צריך שיקרא בתורה תחלה מפני כבוד תורה ואע"ג לפי דפסקינן דמפטיר עולה למנין שבעה הי' יכול העולה אחרון לקרות פרשה של המפטיר בע"פ ולהיות הוא מפטיר מ"מ אין משנין ממנהג דהא בשבת שאין מוציאין רק ס"ת אחד מפטיר אין ממנין הקרואים כמ"ש תוס' במגילה שם ד"ה חד כו' שאנו עושין מנהגינו לכ"ע בין למ"ד עולה בין מל"ד אין עולה ע"ש ובסי' רפ"ב סעי' ד' ולכן גם ביו"ט ושבת ר"ח קורין אחר למפטיר:

שם ס"ק ט' ג' גברי כו' ומשמיענו מנין הקרואים כו' ופי' מחה"ש דביומא דף ע' דכ"ג קורא ובעשור ע"פ משום פגמו של ס"ת ופריך הגמ' והאר"י נפחא ר"ח טבת שחל בשבת מוציאין ג' תורות וקורין באחד מענינו של יום כו' ומשני ג' גברי בג' ס"ת ליכא פגמא ומזה הוכיח הב"ח דוקא ג' גברי וכתב המג"א דאין ראי' דר"י נפחא מנין הקרואים אתי לאשמעינן ע"ש וצ"ע דהא ר"י נפחא לא איירי ממנין הקרואים כלל רק אתי לאשמעי' דמוציאין ג' ס"ת ומה שקורין בהם רק הגמ' מתרץ ג' גברי בתלתא ספרי ליכא פגמ' וגמ' בוודאי לא אתי לאשמעי' כאן מנין הקרואים דהגמ' לא נחית רק לתרץ קושי' מדר"י נפחא א"ו שפשיטא שצריך להיות דוקא ג' קרואים לכן נקט הגמ' ג' גברי אבל ש בב' הוי פגמ' כדברי הב"ח:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה