דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן קלא
ט"ז ס"ק ה' שיש כו' נימא התם כו' ולפענ"ד אפשר דלא דמי' דהכא כתיב לפני ארון ד' ובארון ד' הי' ספר תורה אע"ג שבעו"ה אין לנו ארון קודש כמו שהי' להם מ"מ יש לנו ספר תורה מונח בארון אבל התם כתיב לפני ד' ומלא כל הארץ כבודו:
שם ס"ק י"ג כשמתפלל כו' וכגון שאין הקהל כו'. וצ"ע דבמגילה דף כ"ב ע"ב רב אקלע לבבל לנפל כולי עלמא אאנפיהו ורב לא נפיל וקאמר בגמ' כדר"א דאמר אין אדם חשוב רשאי לפול על אפי' כו' והתם נפלו הקהל ואפ"ה לא נפל רב ע"ש וקשי' לי על תוס' שם ד"ה איבעית אימא כו' וי"ל דמעיקרא אסר מדרבנן בלא פישוט ובסוף קאמר ואיבעית אימא אין אסור מדרבנן ורב פישוט כו' דאסר מן התורה עכ"ד וק"ל למאי מייתי הגמ' באיבעית אימא כדעולא דלא אסרה אלא פישוט דבתירוץ הראשון נמי ידע דלא אסרה תורה אלא בפישוט רק שסובר בלא פישוט אסור מדרבנן:
שם מג"א ס"ק י"ב במנחה כו' אצל התינוק והחתן כו'. ולפע"נ נר' הא דלא נקט הגמ' חדא בבא ביום הנשואין וביום המילה אצל התינוק והחתן משום דבמילה אין נופלין בשחרית אפי' אין מתפללין אצל התינוק רק שמתפלל שם בעל ברית כמ"ש מג"א ס"ק י"א אבל בחתן נופלין בשחרית אם אין החתן שם ולפ"ז נוכל לומר שאין נופלין במנחה כשמתפללין אצל התינוק: