דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן קיח
ט"ז המלך כו' תי' הר"ר מנוח כו' דברי הר"ר מנוח הביא הרב"י בסי' תקפ"ב וזה לשונו וה"ר מנוח כתב דמלך אוהב צדקה ומשפט משמע שיתנהג עם ברואיו בצדק ובמשפט אבל המלך המשפט ר"ל שית' שופט העולם א"נ משמע שהוא עצמו הוא המשפט כמו שאנו אומרים הוא החכמה שאין לומר עליו יתברך חכם שנראה שקונה החכמה מאחר עכ"ל א"כ נראה דהר"ר מנוח בא לתרץ מה הפרש יש בין מלך אוהב צדקה ומשפט לבין המלך המשפט דלא כט"ז שכתב שהר"ר מנוח מתרץ על דלא אמרינן המלך השופט רק שקשה לי על הר"ר מנוח בתירוץ השני דא"כ בכל השנה היה ראוי לומר המלך המשפט לומר שית' הוא המשפט ולא שקנה המשפט ואפשר שזאת כוונת הט"ז:
שם ס"ק ב' מיהו כו' אבל הטור עצמו כתב בה' ר"ה וכ"כ התוס' והרא"ש כו'. ולפענ"ד גם בסימן זה מוכח דהטור וה"ר יחיאל אחיו והרא"ש שצריך לחזור אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט דהטור כתב שרבינו יחיאל אחיו כתב מה הפרש בין מלך אוהב צדקה ומשפט ובין המלך המשפט לענין שצריך לחזור לראש וכתב דהרא"ש קיבל דבריו וכתב הרב"י שהרא"ש קיבל דבריו שיש לתמוה כמו שתמה רבינו יחיאל בנו אבל ה"ר יחיאל בעצמו כתב אע"ג שתמה מ"מ אין לשנות דהיינו שצריך לחזור אם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט כי על שצריך לחזור היה תמיהתו וכשקיבל הרא"ש דבריו היינו שיש לתמוה אבל מ"מ אין לשנות מה דאמרי' צריך לחזור וכן כתב הטור בסוף סי' קי"ט שאם אמר מלך אוהב צדקה ומשפט שחוזר לברכת השיבה: