דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן קיב
הרב"י בשם שבלי הלקט כתב אגדה על מה שאמרו במגילה דף ח"י ע"א ק"כ זקנים תקנו י"ח ברכות על הסדר מאי על הסדר זה סדר עולם שכך מצינו ח"י ברכות של תפלה מעולם היו מתוקנים כו' כיון שבאו אנשי כה"ג ותקנום כסדרן כשניצל אברהם מאור כשדים פתחו מלאכי השרת ואמרו מגן אברהם כו' ע"ש וקשה קצת דבמגילה דף י"ז ע"ב איתא ת"ר מנין שאומרים אבות כו' ולפי אגדה זו הברכות הללו מימי אברהם יצחק ויעקב נתקנו וכן כל הברכות של שמונה עשרה נתקנו מעולם ומאי פריך הבריית' מנין כו' וצ"ע על הברייתא שם שעל אבות וגבורות וקדושות אמר מנין שאומרים ויליף מקראי שאומרים אותם ועל שאר ברכות לא אמר מנין רק אמר ומה ראו לומר בינה אחר קדושה על סדר ברכות:
שם סעיף ב' ברמ"א הואיל וצרכי רבים הם ולא אוכל להבין דהא דפוסקים מתירים משום צרכי רבים הוא משום דבברכות דף ל"ד ע"א אמרי' שאל ישאל אדם צרכיו לא בג' ראשונות ולא בג' אחרונות וע"ז כתבו הפוסקים דצרכי רבים שרי לשאול כמו שאי' בטור ובהרב"י ובש"ע סעיף א' אבל קרוב"ץ אסרו כמה פוסקים וכן הרב"י משום הפסק כדאי' בהרב"י וגם בסי' ס"ח ומה שאוסר משום הפסק אסר אפי' בברכות אמצעיות ואפי' הם צרכי רבים והמתירים לומר קרוב"ץ סבירא להו דלא הוי הפסק וכן יראה מדברי הרב"י ומלשון ש"ע שאוסר קרוב"ץ בכל הברכות: