דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן פה
סעיף ב' אפי' להרהר כו' ואפי' הלכות המרחץ אסור כו'. הרב"י כתב בשם א"ח מירושלמי שואלין הלכות בית המרחץ בבית המרחץ כו' ומסיק דגמ' דילן לא שרי' אלא לאפרושי מאיסורא וקשי' לי דבע"ז דף מ"ד ע"ב במתניתין שאל פרוקלוס את ר"ג במרחץ של אפרודיטי כתיב לא ידבק בידך כו' מפני מה אתה רוחץ במרחץ של אפרודיטי אמר לו אין משיבין במרחץ וכשיצא אמר לו אני לא באתי בגבול' כו' ולכאורה שייך דין זה למרחץ מה שהשיב שמותר לרחוץ אע"ג שיש בו ע"ז ע"ש וא"א שמותר להשיב הלכות בית המרחץ בבית המרחץ א"כ אמאי לא השיב ר"ג בבית המרחץ ומדאמר לו אין משיבין במרחץ ש"מ ממתניתין דלא כירושלמי דאפי' דיני מרחץ אסור לומר בבית המרחץ שם מג"א ס"ק ה' ובעניני כו' כתב הכ"מ כו' המח"ש מביא קושי' העולם דגמ' בשבת שם תדע ואייתי מעובדא דר"מ מאי אולמא עובדא דר"מ מעובדא דרבי ע"ש ולפענ"ד לפי דברי הכ"מ בפ"ג מהל' ק"ש הל' ה' לק"מ דכתב שם וז"ל ה הרי מעשה דר"מ עדיף מדרבי רבי אמר ליטול בכ"ש ולא אמר שאסור לעשות באופן אחר ור"מ א"ל בפירוש אין סכין וכבר הי' אפשר לומר לו אל תסוך כו' אלא משמע דשרי בכל ענין וז"ש רבינו ואפי' בלה"ק ובעניני הקודש כלומר שיאמר הדין כמו שעשה ר"מ עכ"ל: