דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן עז
הטור כתב ג"כ כמו שכתוב בש"ע ל"ש ע"ג קרקע או בכלי וכתב הרב"י ומ"ש ל"ש ע"ג קרקע כו' פשוט הוא ע"ש ולפענ"ד צ"ע דהא בסי' פ"ב סעי' ב' מקילין במי רגלים יותר מהם בכלי ורש"י בברכות דף כ"ה ע"ב פירש שמי רגלים הם בכלי ע"ש א"כ נוכל לומר אם מי רגלים בקרקע אין צריך רביעית:
עח בספר חוות דעת ביו"ד סי' ק"י בית הספק ס"ק כ' פסק כהש"ך דספק איסור דרבנן שיש לו חזקת איסור דאסר וכתב וזה לשונו ואף דבספק קרא ק"ש אינו חוזר וקורא למ"ד ק"ש דרבנן מטעם דק"ש אדעתא דחוב איסורא אית בי' כמו בספק התפלל אינו חוזר ומתפלל אדעתא דחוב עכ"ל ולא הבינותי דהא בספק קרא ק"ש או בספק התפלל יש חזקה שלא קרא ולא התפלל וכיון שבחזקה אזלינן בספק דרבנן לחומרא א"כ מחויב הוא לקרוא ק"ש ולהתפלל ואמאי אסור אדעתא דחובה ולכאורה מדברי מג"א ס"ק ב' מוכח דבספק קורא ק"ש אדעתא דחובה דכתב דלהכי ימתין בק"ש דאף אם משהה כדי לגמור כולה ויהי' ספק אם חוזר לראש יוכל לקרות והוי כקורא בתורה וע"כ צריך לומר שיקרא מספק על דעת חובה דהיינו שיכוין אם צריך לקרות תהי' לחובה ואם אין צריך תהי' כקורא בתורה דאם נאמר דאין רשאי לכוון על דעת כלל עדיין קשה קושי' מג"א אמאי ימתין בק"ש הא אין רשאי אח"כ לקרות על דעת חובה ואפשר שמג"א כתב כן למה דפסקי' דק"ש דאורייתא וצ"ע: