דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן עה
מג"א ס"ק ה' וכ"ש כו' במשנה פ"ו דשבת כו' כתב המח"ש ממתניתין אין ראי' דילמא מיירי תחת השבכה ועיקר ראיית המג"א מברייתא לא תצא ילדה בשער זקנה דלמא מחייכי עלה וע"כ במגולה מיירי ע"ש ולפענ"ד שפיר ראי' ממתניתין יוצאה אשה בחוטי שער בין משלה בין משל חברתה ובגמ' צריכ' דאי אשמעי' דידה משום דלא מאיס כו' ופי' רש"י דלא מאיס וליכא למימר דמשלפ' לי' משום דמחייכי עלה א"כ ש"מ דמתניתין איירי בשער מגולה: שם ס"ק ט' והחזיר כו' אבל עצימת כו'. וקשי' לי בברכות דף כ"ד ע"א אמר ר"י טפח באשה ערוה למאי אילימא לאסתכולי בה כו' אלא באשתו ולק"ש ע"כ וא"א דאסור לקרות ק"ש בעצימת עינים אע"ג דלא מסתכל הו"ל לגמ' לתרץ באשה אחרת בעצימת עינים ולק"ש וצריך לומר כיון דבאשה אחרת אפי' פחות מטפח הוי ערוה כדאי' סעי' א' א"כ באשה אחרת בעצימת עינים אסור בק"ש אפי' פחות מטפח וכיון דרבי יצחק אמר טפח הוצרך הגמ' לתרץ דמיירי באשתו ולכאורה נר' דבאשה אחרת אפי' במקום שאין דרכה לכסות הוי ערוה דהא אצבע קטנה אין דרך לכסות והוי ערוה כמו דאיתא בגמ' שם אבל מדברי הרב"י ומסתימת הש"ע משמע דאף באשה אחרת לא הוי ערוה רק במקום שדרך לכסות ומה שאמרו בגמ' שם המסתכל באצבע קטנה מיירי שמסתכל להנות ממנה וכן אי' בא"ע סי' כ"א סעיף א' המסתכל אפי' באצבע קטנה ומתכוין להנות ממנה: