אור ברסלב
דברי צבי סימן נג

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן נג

סימן נב

מג"א ס"ק א' מעומד כו' משמע דכשמתפלל ביחיד כו' אבל הרב"י כתב בשם הגה"מ המספר בין ישתבח ליוצר עברה ולכך נהגו לומר ישתבח מעומד כמו יוצר שהרי אסור להפסיק בנתים עכ"ל א"כ משמע דאפי' יחיד צריך לומר ישתבח מעומד וצ"ע מהיכא פשיטא להגה"מ שצריך לומר יוצר מעומד שכתב ישתבח מעומד כמו יוצר:

שם סעיף ו' לא אוכל להבין דעת הרב"י שכתב וז"ל והתוס' בפ"ק דחולין כתבו דהא דת"ר נתמלא זקנו ראוי להיות ש"ץ היינו ש"ץ קבוע להתפלל בתעניות ומעמדות דוקא משמע דבשאר ימות השנה אע"פ שלא נתמלא זקנו רשאי להיות ש"ץ אבל בס"פ לולב הגזול כתבו דההיא דחולין כגון לעשות ש"ץ קבוע ביו"כ בתענית ובמעמדות עכ"ל וצ"ע דתוס' בחולין שם דף כ"ד ע"ב כתבו דלעשות ש"ץ קבוע או להתפלל בתענית אינו נעשה עד שיתמלא זקנו א"כ כונת התוס' דש"ץ קבוע בשאר ימות השנה או הש"ץ המתפלל בתענית אפילו באקראי דיניהם שוה שצריך שיתמלא זקנו וכן כתבו תוס' במגילה דף כ"ד ע"א בד"ה ואינו כו' ע"ש וזה נמי כונת תוס' בס"פ לולב הגזול שכתבו כגון ליעשות ש"ץ קבוע ולירד לפני התיבה ביו"כ ובתענית ובמעמדות עכ"ל פי' ליעשות ש"ץ קבוע בכל השנה וביו"כ ובתענית אפילו באקראי דא"א לומר דמה שכתבו תוס' ש"ץ קבוע דקאי אתענית דודאי בתענית צריך נתמלא זקנו אפי' באקראי כמו שמוכח בתענית דף ט"ז:

שם מג"א ס"ק ט' מפני כו' בסי' תקע"ט דבעי זקן ממש כו' צע"ק דבסי' תקע"ט סעיף א' אי' דהאומר דברי כבושים צריך להיות זקן ממש וכמו דאי' בתענית דף ט"ז אבל הש"ץ אינו מבואר שם דהוא זקן ממש רק לכתחלה יתפלל האומר דברי כבושין דמתחיל במצוה כו':

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה