אור ברסלב
דברי צבי סימן מז

דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא

סימן מז

סימן מו

מג"א סק"ו אם כו' עסי' ס' כו כתב המח"ש דמג"א בא ליישב קושי' הרב"י מאי ספק אי סגי בקורא ק"ש דע"כ לא מהני ק"ש דאל"כ מאי צריך ללמוד מיד כדאיתא בירושלמי תיפוק לי' הא אמר בכל פעם ק"ש אחר אהבה רבה ולזה קאמר מג"א עסי' ס' דכתב שם אם קרא ק"ש בלי ברכות אומר אח"כ ברכות ק"ש ומצד הדין א"צ לחזור ולקרות ק"ש ובכה"ג קאמר הירושלמי דצריך ללמוד מיד אחר אהבה רבה אבל לעולם י"ל דק"ש מהני עכ"ד ולפענ"ד א"א לומר כן דהירושלמי מיירי שקרא ק"ש ולא אמר ברכת התורה ולא אהבה רבה לפני ק"ש א"כ אסור לקרות ק"ש שהם פסוקי תורה בלא ברכת התורה דבסי' מ"ו סעיף ט' יש מתירים לומר פסוקים קודם ברכת התורה רק כשאומר דרך תחנונים ואף בזה יש חולקין ואוסרין אבל ק"ש ודאי אסור לומר קודם ברכת התורה או אהבה רבה כי הק"ש הוי למוד כמו דאי' במנחות דף צ"ט ע"ב שאם קרא ק"ש שחרית וערבית קיים לא ימוש וכן אי' ביו"ד סי' רמ"ו סעיף א' ע"ש:

שם ס"ק ח' ברכת כו' קודם אור הבוקר כו'. ולפענ"ד יש ראיה לדברי הל"ח מברכות דף י"א ע"ב וברכו את העם כו' וברכת כהנים וכתבו תוס' ד"ה וברכת כו' בלא נשיאת כפים אמרו ברכת כהנים כמו שאנו אומרים ע"כ ושם מיירי קודם אור הבקר כמו שפי' רש"י שם בד"ה וברכת כו' א"כ ש"מ שיכולין לומר ברכת כהנים קודם היום אבל הרמב"ם בפ"א מהל' תמידין הל' ד' השמיט ב"כ וכתב שהיו אומרים שים שלום והכ"מ כתב שם שהרמב"ם קרי לברכת כהנים שים שלום אבל התוי"ט בתמיד פ"א משנה א' כתב שדעת הרמב"ם שלא היה ב"כ שאין זמן נשיאות כפים:

שם ס"ק י' ומרחץ דהא צריך ללמוד כו'. צ"ע דבסי' כ"ה כתב המג"א בס"ק כ"ג דהחולץ תפילין ליכנס לבה"כ אע"ג דאין רשאי לילך בתפילין לבה"כ לא הוי הפסק ואין חילוק בין בה"כ למקום אחר א"כ מאי צריך הכא הטעם דצריך ללמוד:

שם ס"ק י"ב כל כו' ברכה זו בכל יום כו' ותר"י כתבו בסוף פ"ק דברכות וז"ל ואפי' כשקורא בלילה לא נאמר שהלילה הוא מהיום האחר כדאמרינן בירושלמי אגורי דיממא אנן יזפינן ביממא ופרעינן בלילה כו' ולפ"ז הקריאת הלילה הוא מהיום ולכך בברכה שברך בבקר נפטר ג"כ במה שלומד בלילה אחר היום:

שם סעיף ב' צריך לברך בין למקרא כו'. קשי' לי לדעת ר"ת בקדושין דף ל' ע"א בתוס' ד"ה לא צריכא כו' שמה שאמרו בגמ' שם שישלש אדם שליש במקרא שליש במשנה שליש בגמרא אנו שלומדין רק תלמוד סומכין אהא דאמרינן בסנהדרין דף כ"ד תלמוד בבלי בלול במקרא במשנה ובגמ' דגמרת בבל בלול מכולם ע"כ וכן איתא ביו"ד סי' רמ"ו סעיף ד' בהג"ה ע"ש א"כ קשי' בברכות דף י"א ע"ב דסבר ר' יוחנן דלמקרא צריך לברך וגם למשנה אבל לתלמוד אין צריך לברך ומשמע שם דלר"י ולר"א נמי אין צריך לברך לתלמוד וכיון דאמרי' דהלומד תלמוד כאלו לומד גם מקרא ומשנה א"כ צריך לברך על התלמוד כמו שצריכין לברך על המקרא ואין לומר דהגמ' לא מיירי שם מתלמוד בבלי רק מתלמוד ירושלמי זה אינו דהא שם אמרי' דרבא חולק על ר"ה ור"א ור"י ורבא סובר דאף לתלמוד צריך לברך ומייתי ראיה מרב דהיה מברך על לימוד התלמוד וא"א דאינהו דאמרי דלא יברך לתלמוד מיירי בתלמוד ירושלמי ובתלמוד בבלי מודים דצריך לברך ורבא חולק ואמר דאף לתלמוד ירושלמי צריך לברך א"כ מאי מייתי ראיה מרב שהי' בבבל והיה לומד תלמוד בבלי א"ו צ"ל דהסוברים דאין מברך לתלמוד אפי' לתלמוד בבלי אין צריך לברך וצ"ע:

תוכן העניינים

דברי צבי

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה