דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן לח
המח"ש בס"ק ג' מביא קושי' ע"ת ל"ל בנשים הטעם דהוי מ"ע שהז"ג דהא אפילו אנשים שא"י ליזהר אסור להניחן עכ"ל ולפענ"ד אפשר לתרץ דבברכות דף כ' ע"ב פריך בגמ' ומן התפילין פשיטא מ"ד הואיל ואיתקש למזוזה קמ"ל והנה רש"י לא פי' כלום אמאי לא איתקש למזוזה ונוכל לומר דלכך לא איתקיש למזוזה מפני שנשים אין זריזות להזהר:
שם מג"א ס"ק ח' ותגריהם כו' צ"ע דבנדרים כו' ולפענ"ד אפשר לתרץ דבסוכה דף כ"ו ע"א בגמ' כותבי ספרים תפילין כו' ותגריהן פי' רש"י על תגריהן הלוקחין מהם כדי למכור ולהוציאן לצריך להם ומזה דייק מג"א דאם עושה כדי להשתכר לא מקרי עוסק במצוה אבל קשה אמאי לא פרש"י כן על כותבי ספרים ותפילין שעושים כדי שימצא תפילין למי שאין לו לדייק מיניה דאם עושה כדי להשתכר דלא הוי עוסק במצוה דעל כותבי היה לרש"י לפרש שכתוב בברייתא קודם תגריהן אלא ודאי שכותבי תפילין שמביא תפילין לעולם מיקרי עוסק במצוה אע"ג שעושה כדי להשתכר אבל התגר שאין מוצא תפילין לעולם רק שמביא התפילין למקום שאין בו תפילין ומי שצריך לתפילין ימצא בקל ואין צריך להטריח בזה אמרינן דאין מצוה כ"כ הילכך נחתי' דרגא דלא מקרי עוסק במצוה רק כשעושה רק לשם מצוה ואין כונתו להשתכר אבל במשיב אבדה נוכל לומר שדומה לסופר דאפשר דאם לא היו משיבים האבדה היה נאבד לגמרי שימצא אותו נכרי או רשע שאין מחזיר אבדה או שנאבד בדרך אחר שלא יבוא לידי הבעלים לעולם ודמי לסופר דהוי עוסק במצוה אע"ג שנוטל שכר: