דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן כז
מג"א ס"ק ח' לא יברך כו' ואם מניח של יד כו' וצ"ע דד"מ באות ג' כתב דלהכי לא יברך על של ראש משום דיש פוסקים שלא לברך על ראש אפילו בלא אונס ע"ש וא"כ יש לומר דעל של יד מברך אם מניח ש ועוד קשיא דאם אין מברך על של יד צריך לברך על ראש להניח וגם על מצות כפסק רמ"א בסימן כ"ו סעיף ב' א"כ עדיף דיברך להניח בהנחת תפילין של יד:
שם ס"ק ט"ז כעין כו' שזה הפי' עיקר כו' וכן פרש"י שם דקאי על הקשר ובמנחות דף ל"ה ע"ב יש סתירה ברש"י דבד"ה ונויהן לבר השם יהיה נראה מבחוץ לשון אחר נויהן של רצועות כו' וראיה לדבר מדאמרינן איתהפכי ליה רצועה דתפילין א"ל לא סבר מר ונויהן לבר עכ"ל ובגמ' שם על איתהפכי ליה רצועה פרש"י ולא היה הדלת ניכר מבחוץ ויש סתירה ברש"י וצע"ג:
שם ס"ק כ' אין כו' והא דכתב ביו"ד כו' ולפענ"ד אפשר לתרץ דשם ביו"ד התלמיד מתיר לרבו המנעל רשאי לגלות התפילין ואין נראה שהשוה עצמו לרבו כיון שעושה לרבו המלאכה שעבד עושה ומשפיל עצמו לפני רבו ועוד דשם דאם לא יגלה התפילין אסור לנעול מנעל לרבו כדי שלא יאמרו עבד הוא כמו דאי' ביו"ד שם א"כ מוטב שהרב ימחול על כבודו בזה ויניח להתלמיד לגלות התפילין כדי שיוכל לשמשו דאי' שם סעיף כ' כל המונע תלמידו מלשמשו מונע ממנו חסד ופורק ממנו יראת שמים: