דברי צבי· רבי צבי הירש כהנא
סימן א
הקדמה:
חסדי ה' אזכיר ותגמולהי עלי אשר זכני והביאני עד הלום שאוכל להוציא לאור הספר היקר אשר חיבר מ"ז עטרת תפארת ראשנו נזר משפחתנו פאר ישראל והדרו הגאון הגדול המפורסם מו"ה צבי הירש בהרב ר' אהרן מפילא זצ"ל, ולאשר כי חביב עלי ערך כבוד מ"ז המחבר זצ"ל אמרתי עם הספר להודיע מה מעט מתולדתו, וזהו:
נולד בעיר פילא ט"ז כסליו תקפ"ד ויגדל על ברכי הוריו בתורה ויראת ה' ער"ח אייר תקפ"ה בא בברית החיתון עם רעיתו היא א"ח הצדקנית מ' לאה בת הר"ר נחום הכהן ז"ל, וחתונתו היה כיום טו"ב אלול שנה הנ"ל י"ד מר"ח שנת תקב"ץ שמו עדת ישורון דק"ק אבארניק כת"ר הרבנות על ראשו בהסכם תעודת גאוני ישראל, האחד הוא הגאון הגדול רשכבה"ג ר' עקיבא אייגר זצ"ל כפי המכתב אשר ת"י בעצם לשונו הטהור "מאד מגמתי לשרתו ולהיטיב לכבוד ידידי הרב המופלג והוותיק מו"ה הירש נ"י מק"ק פילא ולא יכבד ממני טורח לילך פרסא כחלא לטובתו וראוי לכך כו' ג' תשרי תקפ"ט, וגם גיסו של הגרע"ק הוא הגאון ר' שמעון סג"ל מליסא העיד עליו כי הוא ראוי לאיצטלא זאת והכת"ר הולמתו, וכרוב חכמתו ויראתו נהל העדה הקדושה הנ"ל שלש וארבעים שנה, בבא ימיו מנעוריו עד ימי זקנתו היה יגע ולמד ושם לילות כימים וישקוד על התורה כבן עזאי, ער"ח אייר תרל"ה לוקח מאתנו כליל תפארתנו ושקעה שמשו פתאם לדאבון לבנו ומורת רוחנו והעדה הקדושה דק"ק אבארניק קראו לבכי ולמספד, וקודם פטירתו בקש מאתנו ואמר לנו ראו בני יקירי כל עמלי ויגיעתי שעסקתי בחיבורי הי' לשם שמים מעודי עד היום, ועתה אנכי הולך בדרך כל הארץ, לכן אתם בני תתעסקו בזה להביאו לבית הדפוס לחלקם ביעקב ולהפיצם בישראל, ואם אזכה יקויים בי מאמר חז"ל (יבמות דף צו) אור"י א"ר מאי דכתיב אגורה באהלך עולמים וכי אפשר לו לאדם לגור בשני עולמים אלא אמר דוד לפני הקב"ה רבש"ע יה"ר שיאמרו דבר שמועה מפי בעוה"ז ויהיו שפתותי דובבות בקבר, וכזה אמרו בירושלמי (ברכות פ"ב) אזכה שיהיו דברי נאמרין על שמי בבתי כנסיות ובבתי מדרשות, החיבור הזה בנוי על שו"ע או"ח, מגודל עמקותו ובקיאותו האיר פני תבל כשיטות עמוקות בתלמוד בבלי וירושלמי מותיב ומפרק מן דא לדא ומבאר ומלבן כמה תמיהות וקושיות' וברוב חריפותו ושכלו חזך ישים המעקשים למישור, רבים מגדולי דורינו אשר שמעו דברי קדשו הן פלפולים והן דרושים שתו בצמא את דבריו הקדושים ורוו את נפשם השוקקת באמרותיו הנעימות ומקום הניחו לו אבותיו הצדיקים להתגדר בו ותקותי חזקה אשר החיבור של מ"ז הגאון זצ"ל יהיה להן בעיני חכמי הלב ונכבדי הזמן ויקחו מן הברכה אשר הבאתי להם ומברכתך אל עליון יבורכו מטיבי אנשי חסדו הלא הם הורי היקרים יחיו, אבי הרב הגביר המפורסם ירא וחרד לדבר ה' הרב ר' אשר בהרב ר' רפאל יהודה יחי' ואמי יקרתי היקרה בנשים מרת רחל רוזה תי' בת מ"ו הגאון המחבר זצ"ל אשר הזילו זהב מכיסם על הוצאת הדפסת הספר היקר הזה, ברך ה' חילם ופועל ידם תרצה, תאריך ימיהם ושנותיהם בנעימים וזכות מ"ז הגאון המחבר זצ"ל יעמוד להם ולזרעם עד עולם ועוד יתרם בם לא לעשות מסחר וקנין בהספר הזה כי אם לזכות את הרבים לחלקם לחכמי דורינו גדולי זמנינו ולהפיצם בין לומדי התושיה והחכמה הגם אין כסף למען כל אחד ואחד מהם יהנה בתורת מ"ז המחבר זצ"ל וכאשר ימצא בו דברים חדשים טובים ומועילים והיה זה שכרם ועתה כפי פרושות השמים אנא אלהי אברהם הדריכני בנתיב החיים בזכות אבותי הקדושים נ"ע ובזכות מ"ז הגאון המחבר זצ"ל חזקני ואמצני ותן לאל ידי לבצע מחשבותי ולהדפיס עוד יתר החיבורים אשר השאיר אחריו ולהפיץ מעינות תורתו חוצה אלה דברי המתאבק בעפר רגלי החכמים נכד ותלמיד הגאון המחבר זצ"ל:
אבארניק בירח אדר שנת תר"ן לפ"ק משה קאשמאן וורעשנער:
מצאתי חובה לנפשי לזכור לחיי עולם ולמזכרת נצח את כבודת א"ו הצדקנית זצ"ל, ע"ד אמרם ז"ל נשים במאי קא וכיין. אשר עמדה לימין בעלה א"ז המחבר זצ"ל, ומתה בכ"ח אלול תרמ"ח וגם מוכרח לכבודה דודתי (היא בת הורי זקני זצ"ל) הצדקת מרת פייגליכע ז"ל אשר מתה על פני אבותיה בלא בנים ד' תשרי תרל"ג תהיין נפשותן צרורות בצרור החיים:
דברי צבי על או"ח סימן א:
מג"א ס"ק י"א יר"מ כו' א"כ בחטאת הל"ל יה"ר כו' עי' בהרב ר"ע מברטנורא בנדרים פרק ב' משנה א' שכתב דאפשר שיביא חטאת ע"י נדר כגון שנדר בנזיר ומתחייב להביא חטאת:
שם דחטאת נזיר אינה באה לכפרה כו' ולפענ"ד יש לכאורה להביא סתירה לזה ממתניתין מנחות פרק ט' משנה ו' כל הקרבנות הצבור והיחיד טעונין נסכים חוץ מן הבכור כו' והחטאת אלא שחטאתו של מצורע ואשמו טעונה נסכים ופי' הר"ע מברטנורא לפי שאינם באים על חטא כשאר חטאות וחטאת נזיר אינה טעונה נסכים משום דנזיר חוטא כו' וכתב התוי"ט ומ"ש הר"ב לפי שאינן באין על החטא כלומר דקרבנותיו אינן באין על החטא כמו דנזיר דמאשר חטא על הנפש אקרבן קאי אבל ודאי דמצורע גופי' חוטא מיקרי ע"ש א"כ ש"מ דחטאת נזיר בא לכפרה על החטא אבל בערכין פרק ה' משנה ו' משמע דאינה בא לכפרה דאית' התם חייבי חטאות ואשמות אין ממשכנין ובגמ' דף כ"א אמר רב פפא פעמים שחייבי חטאות ממשכנין בחטאת נזיר ופי' הר"ע מברטנורא דחייבי חטאות דלכפרה אתי לא משהי ואין ממשכנין וחטאת נזיר לא לכפרה אתי הילכך ממשכנין ע"ש א"כ מוכח דחטאת נזיר לאו לכפרה ובנזיר דף ג' ע"א אמרי' דאפי' לר"א הקפר דאמר נזיר חוטא ה"מ נזיר טמא אבל נזיר טהור לאו חוטא קרי בי' ובתוס' שם דף ב' ע"ב בד"ה ואמאי כתבו דטהור נמי קצת קרי חוטא ומ"מ המצוה רבה על העבירה כמו המתענה תענית חלום בשבת דיש לו מצוה וקצת עבירה עשה שהתענה בשבת ע"ש:
שם והב"ח כתב כו' ואף דמשמע שם מדברי רש"י כו' ופי' מחה"ש מדהוצרך רש"י לומר דהתם ספיקו איל כו' ת"ל שחטאת בעי ידיעה בתחלה וא"א להתנות ע"ש ולפענ"ד דרש"י סובר נמי דחטאת בעי ידיעה להכי נקט רש"י דחטאת ספיקו איל כי היכי דניחא גם לר"ל שסובר בשבועות דף י"ט ע"ב דידיעת ספק מתחלקת לחטאת א"כ תקשה לר"ל האיך מפרש פלוגתא דר"ט ור"ע אמאי סבר ר"ט דבספק מעילות מביא איל ומתנה ובספק חטאת מביא אשם תלוי ולהכי פי' רש"י בחטאת ספיקו איל וודאי נקבה ודומה לזה כתב הש"ך ביו"ד סי' נ"ה ס"ק ב' שתו' בבכורות מפרשי' המשנה לר' מתנה אע"ג דלית הילכתא כוותי':