אור ברסלב

דברי נחמיה יורה דעה· רבי נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה

שאלה יט

שאלה יח

סר"א

אהובי ידידי הרב ר"ש נ"י.

הנה עיינתי במכתבך וקראתי ושניתי. והנה עיקר כוונתך לנ"ד שברור אצלך אשר לדעת כל הפוסקים דס"ל דכולה שאובה או רובה הוי דאוריית' ונקטינן כותייהו. לדידהו גם בג' לוגין שפוסלין את המקוה ג"כ יש חילוק בין נפלו קודם שהי' במקוה רוב מים כשרים לנפלו אחר שהי' במקוה רוב מים כשרים. דאם נפלו קודם שנתקבץ רובו כשרים (דהיינו ערך כ"א סאה) הוי דאוריית'. (והוא הנקרא בלשון המשנה ור"ת ג' לוגין בתחילה). ואם נפלו אח"ז הוי דרבנן (והוא הנקרא ג' לוגין ע"פ המים או בסוף). ובזה דחית דברי מהרי"ק ורמ"א ז"ל בהיות לדעתך יש כמה ראיו' מוכיחות שדעת כל הפוסקי' הנ"ל (לבד מהר"ש בספ"ק) הוא דאם נפלו קודם שהיו רוב מקוה הוי דאוריית' וא"כ בנ"ד הוי ספק דאוריית' אולי נשפך ג' לוגין בב"א אחר שנתמעט מכ' סאה כו'. זהו תוכן כוונתך לנ"ד. והנה אהובי לדעתי אין זה מוכח כלל וכלל ואדרב' לדעתי דברי מהרי"ק ז"ל ברורי' ונכוני' מאד בזה דאף אם נפלו הג' לוגין שאובן קודם שהי' שם רוב מקוה (דהיינו רוב מ' סאה) רק שהי' עכ"פ רוב נגד השאובים שנפלו לית דין ולית ן מכל הפוסקי' הנ"ל שיסבור שהוא דאוריית' חדא דאיך א"ל שיהי' שום מ"ד שיאמר שזה מדאוריית' מאחר שודאי מה שדרשו רז"ל בת"כ מה מעיין בידי שמים אף מקוה כו' וכן מה שדרשו טהור יהי' הווייתן ע"י טהרה כו' אף להפוסקי' הנ"ל שכ"ז הוא דרשה גמורה לא אסמכת' עכ"ז היינו ע"כ למעוטי כולא שאובה או רובה בלבד וכדרך כל איסורי תור' שכל שנתערב איסור בהיתר הולכי' אחר הרוב (והוא ממ"ש אחרי רבים להטות). אבל מה שיש גבי איסור שאובי' למקוה חומרה יתיר' על שאר איסור תור' דהיינו מה שג' לוגין שאובי' בלבד פוסלין את כל המקוה אף שהוא המועט (נגד המ' סאה דמקוה) זה לא משתמע מהמקראו' הנ"ל כלל לכ"ע וכדאי' בש"ס פ' המרוב' ופ' המוכר את הבית להדיא דשאוב' דרבנן והיינו להפוסקי' הנ"ל לענין ג' לוגין עכ"פ וכן בדין שהרי אין רמז בתורה לג' לוגין כלל ומאין לומר שישתנה בכאן המדה הקצוב' בתור' דהמועט בטל ברוב אלא הוא מדרבנן בלבד דגזרו בזה מטעם שכתבו התוס' והרא"ש לדעת זו (למה דוקא ג' לוגין גזרו). וא"כ מאין לנו לבדות מלבנו ולומר דקודם שיש רוב מקוה בהכשר אז ג' לוגין פוסלין בו מן התורה הרי לא נמצא בדחז"ל שום רמז לזה מן המקרא. ולדעתי גם א' מן התנאי' או אמור' הוא מהנמנע שיאמר לחלק מן התור' בין נפלו הג' לוגין קודם שהי' רוב מקוה בהכשר ובין נפלו אח"ז. אם לא שהי' מביא איזה רמז ודרש לזה מן המקרא (או הי' אומר שהוא הלל"מ ע' נדה דל"ב ע"א וע"ב הי הלכת' כו' בין לענין השיעור דג' לוגין דוקא במכוון. ובין לענין המדה להגביל שדוקא כשנפלו למקוה קודם שהי' בה רוב מקוה דהיינו עד כ' סאה אז פוסל מן התור'. אבל אם הי' בה כ' סאה ומשהו אין פוסל מן התור'. אבל מאחר שלא נמצא בדחז"ל שום רמז מהמקרא בין על שיעור דג' לוגין ובין על המדה והקצבה לחלק בזמן הנפילה בין קודם שהי' רוב מקוה לאח"כ. א"כ בודאי מסתמ' הדין דאיסור שאובין למקוה מן התור' הוא שוה ממש לדין שאר איסורי תור' דבהתערבם אם היתר הולכין אחר רוב מן התור' ומאין להוציא תערובו' איסור זה משאר תערובו' איסור והיתר ולדון בו דבר חדש משא"כ בשאר איסורי' ואי קשיא א"כ דדין שאובין למקוה שוה ממש לתערובו' שאר איסור והיתר א"כ למה כשיש מ' סאה אין אוסרי' מים שאובין אפי' אלף סאה ולא אזלינן אז בתר רובא כלל כמו בשאר איסורי'. אך היינו כמ"ש הרא"ש דסבר' הוא מאחר שיש כאן מקוה שלם כל מים שאובין הבאים לתוכה מתכשרים מצד עצמן ע"י זריעה והשקה כו':

תוכן העניינים

דברי נחמיה יורה דעה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה