אור ברסלב

דברי נחמיה אבן העזר· רבי נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה

סימן לד

סימן לג

מעשה אירע פה בראסלב. באשה שנתגרשה מבעלה זה מעשה שני שנים ונשאת לבעל אחר זה שנה וחצי וכעת נתוודע הדבר שכתבו בהגט ששם אבי המגורשת היה לוי ע"פ אמירת המגורשת בטעות. וכעת נתברר הדבר שאביה היה ישראל ודבר זה נוכל להוציא לאור שתקבל גט אחר מבעלה הראשון רק שנפל ספיקות בעינינו אם תהיה מותרת לישב עם בעלה השני אחר הגט או לאו זה אומר בכה וזה בכה. וכעת נתוודע לנו שהבעל הראשון אינו מרוצה ליתן לה גט עד שיתנו לו מעות הרבה ומחמת זה אפשר שתתעגן ימים רבים. ע"כ באנו לידע דעת רומעקכ"ת אם אפשר למצוא לה היתר אפי' אם לא תוכל להשיג גט מידו:

לשון כ"ק הנאון החסיד האמיתי בוצינא קדישא אדמו"ר מוה' מנחם מענדיל זצוק"ל מ"ש להגאון המחבר ז"ל:

הנה בחמ"ח סי' י"ג סק"ז בגט שהיה בטל מן הדין כו' ובתשו' מהר"מ לובלין סי' קי"ז מבואר שנמצא שהיה כתוב בגט הלוי והוא לא היה. הרי ס"ל להחמ"ח שבכה"ג הוא גט בטל מן הדין. וגט בטל משמע פירושו מדאורייתא לפי לשון הרמב"ם פ"ב ה"ז וכן משמע לשון השו"ע רסי' ק"ן. אמנם יקשה עליו דלכאור' משמע בתוספות פרק הזורק גט דף פ' ע"א בשם ר"ת דאם כתבו העדים כהן על מי שאינו כהן השטר כשר וכן הבין הג"פ סי' קכ"ט ס"ק ל"ו. וע' במרדכי פרק השולח ססי' שס"ח. ובסמ"ג עשין סי' נו"ן מענין דברי ר"י וראיית ר"ת הנ"ל. והנראה פשוט דמהרמ"ל והחמ"ח מפרשים כמ"ש הג"פ שם דלא הכשירו כשכתב כהן למי שאינו כהן אלא בשאר שטרות ולא בגיטין. וכ"כ הפנ"י בגיטין שם דראיית ר"ת היא רק שלא נפסלו העדים כו' כמ"ש הרא"ש וכ"כ בנו"ב סי' פ"ט. ועיין בס"ש אות כ' דמ"ח ע"א. אך כל זה בשינוי בשם המגרש אכן בנ"ד שהשינוי באבי המתגרשת. הנה בנו"ב שם הצריך גט אחר. וכן משמע בתשו' מוהראנ"ח ח"א סי' י"א שהביא הג"פ שם ס"ק ל"ה בד"ה ולענין הלכה ובתשו' הגאון מוהר"ר עקיבא אייגר ז"ל סי' קי"ו נשאל ע"ז ובסוף תשובתו כתב צדדים להקל משום דשם כהן לוי אין צריך לכותבו אף לכתחילה כו' כמ"ש בפסקי מהרא"י סי' ו'. ומ"מ סיים שקשה להתיר. ובתשובות הבית מאיר אליו שם סי' קי"ז הקיל בזה למעשה בתוספת שם כהן ולוי באבי המתגרשת משום דתוספת כהן הוא כמו שינה במקום לידה כו'. ודבריו צ"ע קצת דמ"ש צד להקל אפי' בהמגרש בתוספת כהן או לוי בהמגרש זהו נגד החמ"ח ומהרמ"ל הנ"ל וע' בספר שמות סוף אות כ' כמה נתלבטו גדולי האחרונים אם הוא כהן ולא כתב כהן אם הוא כשר אפי' דיעבד. דמהרי"ט ומהר"א ששון פוסלים. א"כ אם שינה בו ודאי יש לפסול לכולי עלמא. ועוד כי שהב"י פי' פסקי מהרא"י סי' ו' הנ"ל כמ"ש הגאון רע"ק ז"ל דאין צריך לכתוב הכהן הנה כבר השיגו על הב"י בפי' דברי מהרא"י הנ"ל כהובא בס"ש שם בשם מהרי"ט. וכ"כ בספר מכתב מאליהו שע"ד סי' כ"ב דכיון דלא הצריך לכתוב שום הפרש ש"מ דכהן צריך עכ"פ לכתוב כו' ע"ש וכ"כ הג"פ ס"ק ל"ו ד"ה ומ"ש עוד. שדברי מרן הללו מתמיהין לעיני כל רואיהם כו'. וע' בתומים סי' מ"ט סק"י. וכיון דלכתחילה ודאי לכ"ע צריך לכתוב כהן בהמגרש אלא שיש פוסלים אף דיעבד כשלא כתב א"כ לא דמי כלל למקום לידה שהכשיר ר"י. דהתם היינו משום שאף לכתחילה אין צריך לכותבו כלל כמו שהאריך בזה במכמ"א ש"ג סי' ו' וכ"כ בפנ"י בגיטין פרק הזורק דף פ' ע"א סד"ה אלא ודאי כו' דכל היכא שאין צורך לכתוב אף לכתחילה אלא למנהג בעלמא ולא מתקנת חכמים כו' אבל במה שתיקנו חכמים לכתוב לכתחילה יש להחמיר בשינה כו' וכן מבואר ג"כ בהדיא בתה"ד ססי' רכ"ח במ"ש ולא דמי לעדים שחתמו שלא לשמה כו' אבל מקום הלידה ושם הנהר לא אשכחן דאצרכוה רבנן כלל עכ"ל. לפ"ז בשם כהן בהמגרש שהוכיחו מהש"ס דכתובות כ"ד ב' שגם בימי האמוראים כתבוהו לא דמי כלל למקום הלידה ושם הנהר. ובתשו' פנים מאירות ח"א סי' כ"ב וז"ל שהתוספת לא כתבו כו' היכא שאין צריך לכותבו כלל אלא שנהגו הקדמונים לכתוב משום סימן כו'. אבל עירו עירה דתקנו חכמי המשנה לכתוב ואף אם נימא לא כתבו כשר כו' היכא ששינה יש לומר שפיר דפסול מדאורייתא עכ"ל. לדבריו כיון שלא מצינו תיקון מפורש במשנה ולא בגמרא לכתוב הכהן. אפשר יש לדון בזה דדמי למקום לידה כסברת הבית מאיר אך כבר כתבתי שאין כן דעת כל האחרונים וכ"כ בפשיטות בג"פ סי' קכ"ט ס"ק ל"א דחשיב שינה שמן והגט פסול כו' וגם הבית מאיר לא הקיל כלל בזה כ"א באבי המתגרשת. ובזה יש לכאורה להביא ראיות לדבריו. כי הנה שם כהן באבי המתגרשת יש לומר אפי' לכתחילה אין בזה שום חיוב לכותבו. רק כמו שם הנהר. כי הנה ודאי יש לנו לומר מסברא דענין כהן או לוי לא חמור מכינוי. וכן מבואר בהדיא בטור ח"מ רסי' מ"ט. ובבעה"ת שער ל"ג ח"א. וכן אם היה כהן או לוי או שיש לו חניכה כו'. וא"כ לדעת הפוסקים האומרים שאין צריך לכתוב כינוי האבות בגט. היינו מהרי"ק שרש ק"ו הובא ב"י ושלטי הגבורים אשר סביב המרדכי פרק השולח בשם ספר הנייר. א"כ לדבריהם כמ"כ אין צריך נכתוב כהן באבי המתגרשת. וכן משמע בהלבוש סי' קכ"ט סי"ט. ואם אבי האשה הוא כהן כו'. דאין להקפיד כ"כ בכינוי האבות ג"כ לכתחילה. וכן כתב רמ"א סי' קכ"ט ס"ט. וע' מזה בג"פ שם ס"ק מ"ד. ובמכמ"א שע"ד סי' כ"ט כתב שהוא ג"כ מחלוקת הראשונים דלדעת הרמב"ם והרא"ש והטור ורבינו ירוחם צריך לכתוב השמות והכינויין בשמא דאבוה כמו שצריך לכתוב בשם המגרש עצמו. וראייתו ממה שבנוסח גט דהרמב"ם מבואר שיש לכתוב וכל שום גם בשם האב. אבל להסמ"ק ורבינו יחיאל והרי"ף לפי עדותו של הרמב"ן שאין צריך לכתוב וכל שום על שם האב. א"כ ס"ל שאין צריך לכתוב הכינויין בשם האב כ"א די בעיקר שמו. ואפשר לענ"ד לומר שאף להרמב"ם וסיעתו דוקא בכינויין צריך לכותבן אף בשם האב. אבל לא כהן באבי המתגרשת. דהא זה יצא להם מתקנת רבן גמליאל שהצריך לכתוב וכל שום ותקנה זו היתה מפני שהולך מיהודה לגליל ומשנה שמו ע"כ הצריך לכתוב וכלי שום. וזה אינו שייך כלל בענין כהן או לוי. שאי אפשר לו לשנותו בשום פנים. וכיון שכן שגם לכתחילה אין חובה לכותבו באבי המתגרשת לכן שפיר יש לדמותו לשינה מקום לידה שהכשיר ר"י למעשה. וגם לעז אין שייך כאן כ"כ כמו שכתב הבית מאיר בתשובתו הנ"ל שלדעתו יש יותר חשש לעז בחסר כהן מעצמות המגרש ממה דלעז בהוספת אבי המתגרשת כהן או לוי עכ"ל. ויש ראיה לזה עפמ"ש בספר מכמ"א שע"ד סי' למ"ד סברא להכשיר בשינה בכינוי של שם האב. כנון שכתב בת שלמה טראנטה בה' לבסוף והכינוי היה בוי"ו לבסוף. שמהרי"ט ומהרח"ש כתבו לפסול הגט כהובא בג"פ סי' קכ"ח סס"ק גימ"ל. והוא צידד להקל מפני שזה הכינוי של שם האב לא היה צריך לכתוב אפי' לכתחילה. ולכן אם שינה בו אינו נפסל כמו בשינה מקום לידה ולמעשה בטל דעתו כנגד דעת מהרי"ט ומהרח"ש וא"כ לסברת המכמ"א להכשיר בשינה דכינוי שם האב אם עיקר שמו נכתב היטב כמו"כ יש להקל בענין כהן באבי המתגרשת. ואף שלא הקיל שם אלא בכינוי טראנטה שהוא כינוי המשפחה יש לומר הכינוי מפורסם וידוע לכל יותר מענין כהן וכש"כ מענין לוי. ע"כ לסברתו אפשר לצדד ולהקל. אך אפי' למהרי"ט ומהרח"ש שפסלו שם יש לומר דאין ראיה מדבריהם להחמיר בנ"ד. דיש לומר שינוי בכינוי שם האבות חמור טפי והיינו משום דכיון דאם כתב הכינוי לבד של האב ולא עיקר שמו יש לומר ג"כ יוצאים בו דיעבד במקום שם האב. כמ"ש הרא"ש בתשו' כלל מ"ה סי' כ"ה. דהיינו מ"ש בגמרא גיטין דף פ"ח חניכת אבות בגיטין עד עשרה דורות כו' ע"ש והובא בטור סי' קכ"ט וכן פי' רבינו ירוחם נתיב כ"ד ח"ב. וכ"כ ריא"ז בש"ג פ' השולח על המשנה בראשונה היה משנה שמו ושמה יעו"ש. וכיון דכינוי זה עולה ממש במקום שם אביו לכן הלא דבר הוא ופוסל בו השינוי כמו בשינה שם אביו ממש. משא"כ בענין תוספת כהן או לוי כיון דאין יוצאין כלל בזה במקום שם האב. על כן יש לומר שכמו כן אם שינה בו באבי המתגרשת אין להחמיר בו כמו באם שינה בהכינוי. ועוד דהתם היינו טעמא דמהרח"ש משום שכל אדם נקרא בתוך בני אדם בכינויו כגון זה כשמזכירין אותו אין מזכירין אותו בשם שלמה לבד אלא שלמה טרנטו. וכשרואין שינוי בכינויו יבאו לומר אין זה שגירש אלא אחר עכ"ל. הובא במכמ"א שע"ד סי' למ"ד. משא"כ גבי כהן שאינו נקרא בפי כל רק בשמו בלבד ולא כהן אין שייך טענה הנ"ל. ועוד דגם שם יש לומר שלא החמירו רק לשלא תנשא לכתחילה. אבל אם נשאת הורה מהרח"ש שלא תצא כמ"ש הג"פ סי' קכ"ח סס"ק גימ"ל הגם ששם אינו שינוי לגמרי כמו כאן מ"מ יש לומר גם כאן דלא תצא לפי הטעמים הנ"ל. ולכאורה היה נראה לדמות שם כהן באבי המתגרשת לשם הנהר דמקום דירה. דהא ודאי שם עירו ושם עירה דהיינו מקום דירה חמור כמו שם אביו ואביה. ואפשר יותר וכיון שכן כיון שעיקר שם אביה דומה לשם עירו ושם עירה. א"כ היותו לוי. שהוא רק הסימן שלו ולא עצם שמו ה"ל כמו שם הנהר לגבי העיר דהוא ג"כ מסימני העיר וכן משמע מהמשנה בב"ב פרק גט פשוט דקע"ב ע"א דענין כהן הוי כמו סימן כמו דתנן שם שני יוסף בן שמעון בעיר אחת כו' יכתבו סימן ואם היו מסומנין יכתבו כהן. ואדרבה בפסקי מהרא"י סי' ו' כתב דמשמעות התנא דסימנים עדיף להפריש מכהן או לוי מדנקט תחינ' סימן. ואף שאח"כ כתב דסימנים לא עדיפי. מ"מ עכ"פ ה"ל כמו סימן. והנהר ודאי הוי ג"כ סימן להעיר וכיון דבשינה שם הנהר הכשיר רמ"א בש"ע סי' קכ"ח ס"ד בהגהה. א"כ יש לומר כמ"כ גם בכאן. ובהא אתי שפיר דלא דמי לענין כהן או לוי בהמגרש עצמו דהוא סימן שלו ממש. ע"כ אין לדמותו כלל לשם הנהר דהוי סימן דהעיר (ולשם לידה לא דנוי אף דהוא ג"כ סימן בהמגרש עצמו. כי מקום לידה אינו ידוע כלל ואין לו שייכות אליו עתה). אבל לוי באבי המתגרשת שפיר יש לומר דדומה לשינוי שם הנהר כנ"ל שמכשיר רמ"א. אך מ"מ יש להשיב ע"ז דבשינה הנהר דמקום דירה יש דעות לפסול יותר מבשינה מקום לידה משום דהדבר ידוע דעיר פלונית יש לה נהר פלונית כהובא בג"פ סי' קכ"ח ס"ק ל"ט בשם שו"ת מקור ברוך סי' ט"ו ומדברי הרד"ך בית ד' חדר ג'. וכ"כ בספר מכתב מאליהו שער ג' סי' י"ג. והביא ראיה לדבריו מתשו' ריצב"א שהביא המרדכי פרק המגרש לענין שם הנהר שינ' כו'. ואף שאין לזוז מפסק רמ"א יש לומר היינו בשינה נהר דמקום עמידה שיש מכשירים אף בשינה מקום עמידה עצמו משא"כ בשינה נהר דמקום דירה וכמו שחילק הג"פ שם ושינוי באבי המתגרשת בענין כהן או לוי יש לדמותו לשינוי נהר דמקום דירה עכ"פ. וגם גבי שינה מקום לידה יש פוסלים כמ"ש המרדכי פרק השולח בשם ראבי"ה. והג"פ סי' קכ"ח ס"ק י"א והמכמ"א ש"ג ס"ו הביאו עוד פוסקים דס"ל כן ושהרא"ם בתשו' ח"א סי' ס"ו פסק שאין להכשיר הגט ההוא. מ"מ הנה גבי שינה מקום הלידה הקיל הג"פ שם בשעת הדחק וגבי שינה שם הנהר דמקום דירה אף שכתב שם ס"ק ל"ט שיש מקום לסברת האומר דחמור יותר משינה מקום לידה אפ"ל ג"כ שמ"מ אם נשאת לא תצא. וע' תשו' מהריב"ל חלק שני סי' תשעים מ"ש בשם תשו' הר"ן. וא"כ בנ"ד ששם אביה נכתב כהוגן רק שהשינוי בו בענין כהן וגם זה נתוודע אחר שכבר נשאת יש לצדד שלא תצא וגם שלא להצריך גט אחר כיון דהמגרש מבקש ממון רב. יש לומר התורה חסה על ממונן של ישראל בכה"ג. ועוד דאם באנו לחוש להחמיר א"כ יש לומר גם בגט שני יש מקום לפקפק כי אף שהלכה פסוקה בהרמב"ם רפ"י מה"ג והשו"ע סי' ק"נ ס"א וססי' קכ"ז שכותבין לה גט אחר והיא יושבת תחת בעלה וא"כ גם כאן יש לסמוך ע"ז שתקבל גט שני ותשב תחת בעלה. אך הרי במל"מ רפ"י המגיה שם דקדק ממ"ש בב"י סי' קכ"ט בשם הא"ח בשם רש"י. דרש"י לא ס"ל כהרמב"ם בזה. אלא ס"ל דאם תקבל גט שני תצא כו'. ואף שמהרא"י בפסקיו סי' י"ט כ' כ"א ס"ל בפשיטות כהרמב"ם גם בשו"ע ומפרשיו לא הובא שום חולק ע"ז. מ"מ כיון שאפשר להכשיר הגט הראשון לפ"ד הפוסקים ראשונים ואחרונים. אין להחמיר בכה"ג שלדעת רש"י היא חומרא דאתי לידי קולא וע' בתו"ג סי' קכ"ט ס"ק י"ב דפוסל וע' פסקי מהרא"י ססי' י"ט דהזיוף והשקר מזומן לפנינו כו' מ"מ גם שם כתב הב"ש ססי' קכ"ז ס"ק כ"ב דלהב"י יש לומר אין צריך נט וע' ש"ך בח"מ סי' מ"ג סק"ה הובא ג"פ ססי' קכ"ז. ואף למהרא"י שם יש לחלק בין נדון דידיה דהשינוי בזמן משא"כ בשינה בדבר שאין צריך לכותבו כלל וע' ב"ש שם ס"ק כ'. והתו"ג יש לומר דקאי על תוספת כהן בהמגרש עצמו ולא באבי המתגרשת. ועכ"פ יש לומר דיש להורות בו כמו בג' גיטין פסולין שבמשנה פרק המגרש דפ"ו דאם נשאת לא תצא ומשמע מכל הפוסקים שם שאין צריך גט שני כלל ומשם לכאורה ק"ק על הרמב"ם וצ"ע. וע' בתשו' כני"ח ס"ט. וימחול נא לעיין בכל זה ולהשיב בכלות משך שני שבועות ולא יותר משלשה. נא בל ישונה ח"ו והשיב באריכות לא בדרך רמז:

תוכן העניינים

דברי נחמיה אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה