אור ברסלב

דברי נחמיה אבן העזר· רבי נחמיה הלוי בירך גינזבורג מדוברובנה

סימן כג

סימן כב

לפי הנראה שהשאלה הלז היא אותה השאלה הקדומה ממש. שהשיב המחבר גם להרב המ"ץ מליבאוויץ. לאהובי ידידי הרב המופלג וכו' כש"ת מוהר"י דוב בער נ"י

תמול הגיעני מכתבו וכתב שכ"ק שי'. א"ל לכתוב לי שאעיין בזה. ידעתי שכוונתו רק להקל מעליו קצת טורח החיפוש אבל למעשה לא יסמוך עלי כלל וכלל ע"כ כמצווה ועושה אמרתי לרשום מה שיעלה בידי אף בלי עיון הראוי ע"ד החשש העיקרי שכתב מתא על בית א' או חצר הנקרא הייפיל (ושם הייפיל בלשון בנ"א לפה"נ אינו כ"א על מקום דירת אדון מעיר או מכפר. וכמדומה שאין הנהוג שיקבע שם לעצמו כ"א שם העיר או הכפר עליו. וגם עפ"י רוב הוא סמוך ונראה אל העיר או הכפר. גם עפ"י רוב יש בו הרבה בתים למשרתיו והשייכי' לו ויש לחקור על כ"ז. וגם לפמ"ש שאין שם כ"א בית נגר א' יש לחקור ג"כ אולי הוא סמוך ונראה לאיזה כפר ושם הכפר עליה כי באמת רחוק המציאות שיהיה בית נגר א' קובע שם נעצמו). והנה רמ"א בסי' קכ"ח סתם וכתב שכותבין מתא בין כשהעיר גדולה או קטנה. משמע שאין שום שיעור בזה לא למעלה ולא למטה. והוא כדברי התוס' ומרדכי שבב"י ושם בדבריהם מבואר דהנך מתוות' שבעירובין. כפרים קטנים היו. משמע בהדיא שדעתם לומר שגם בכפרים קטנים יש לכתוב מתא. והא דבסיום לשון התוס' עזבו לשון כפרים. וכתבו אין להקפיד מה שכותבין מתא בין בעיר גדול או קטן יש לומר דהיינו משום שכל עיקרם לא באו כ"א ליישב המנהג שראו מעשים בכ"י. ובכפרים אין הדבר מצוי (והמרדכי נמשך אחר לשון התוס'). וגם בב"י ואחרונים עם שהביאו שינוי מנהגים לענין השיעור למעלה שלפעמים כותבין מדינה פלוני'. מ"מ בענין השיעור למטה לא דברו דבר. היה משמע שבזה כ"ע ס"ל כסברת התוס' ומרדכי הנ"ל ונוהגים כן:

זולת את זה ראיתי בנ"ש במשפטי הכתובה סי' י"ב אות י"ב בהביאו בשם הב"י דיש נכתוב במתא דמפקי מכרך כו' סיים ובכפר כותבין בכפר פלוני. והאי סיומא ע"כ ד"ע הם שבב"י לא מצאתי זה לא בסי' ס"ו ולא בקכ"ח ולדבריו ודאי כ"ש שיש להקפיד בזה בגט. וצ"ע מנא ליה הא (נגד משמעות התוס' ומרדכי הנ"ל). ועכ"פ היה נראה דע"כ גם איהו לא כיון כ"א שלכתחיל' יש להקפיד בזה. והיינו לפי שהוא לשון פרטי ומבורר יותר. אבל לומר שגם בדיעבד יהיה בזה משום שינוי השם ממש. לכאורה אין סברא כלל. מאחר שבדברי התוס' ומרדכי מפורש שגם על כפרים קטנים שייך שם מתא. ובפוסקים אחרים אין זכרון לראשונים ואחרונים שפקפקו עליהם בזה כלל. ואפשר נמי שלמד כן הנ"ש גבי כפר ממה שמצינו מקומות שנוהגין בכה"ג גבי עיר גדולה לכתוב מדינה. (או כשכל ההגמוניא נקרא ע"ש העיר,. שבמנהג זה החזיק הנ"ש בשם אחרונים). והתם ודאי לפה"נ אין הכוונה שיהיה בזה עיכובא בדיעבד. דעד כאן לא דקדקו הפוסקים בזה אלא אי שייך ע"ז שם מדינה או לאו. אבל שם עיר או מתא ודאי חל ע"ז לכ"ע. ותדע שהרי הרבה אין מדקדקים בזה אפי' לכתחיל' וכותבין מתא גם בכרך כמ"ש התוס' ומרדכי וירושלים יוכיח שנקרא מדינה בכ"ד במשניו' שמזה עיקר ראיית המקומות שכותבין מדינה כמ"ש בסדר ר"י מינץ סי' ק"ז ועכ"ז המנהג שם לכתוב לכתחילה מתא כנראה מנוסח הגט שבג"פ סי' קכ"ו ססקל"ה ובכ"ד. וכבר כתב הב בשם רשב"ץ וכ"ה בסדר רי"מ שם שבגלילו' צרפת אין נוהגין כלל לכתוב מדינה. וא"כ גם המנהג שהמציאו האחרונים כשכל הגמוני' נקרא ע"ש העיר לכתוב מדינה. ודחי ג"כ היינו רק לכתחילה. ואף שהנ"ש דחה עפ"ז דברי הרשב"ץ והרי"מ הנ"ל דאין ראיה מצרפת שאין שם עיר הנקרא פראנקרייך כו' אין בדבריו כדאי לדחות דברי הגדולים הנ"ל ועכ"פ נראה דגם איהו לכתחילה קאמר. ובבל תוכיח לפמ"ש מהרי"ט חאה"ע ססי' י"א דיש עיר שנקרא בבל ואח"כ נקרא על שמה כל ארץ שנער ע"ש ומ"מ כותבין שם מתא ע' ג"פ סי' קכ"ח סקל"ב בשם הריב"ל. וצ"ע שם במהריב"ל שגבי העומד כתב במדינת בבל ואולי ט"ס שם גבי העומדת במדינת קושטנטי' ובג"פ שם סק"ג העתיק במתא קושטנ' ובגמ' בצד קמוניא מתא. והנ"ש כתב שכל המדינה נקרא על שמה ע"ש וצ"ע וכן בסורא מתא ונראה נמי שעל שמה נקרא סורא. אלא שטעם אותן הנוהגין לכתוב מדינה הוא רק לפי שהוא פרטי ומבורר יותר מטעם ששם זה עכ"פ לא שייך על עיר קטנה כו'. ע"כ יש ללמוד מזה ג"כ גבי כפר שהוא ג"כ לשון פרטי ומבורר יותר. כיון דעכ"פ לא שייך על עיר גדולה יש להקפיד ג"כ לכתוב כן לכתחיל'. אבל לומר שיהיה זה לעיכובא ושלא שייך ע"ז שם מתא כלל זו מנלן (ודיו לבא מן הדין להיות כנדון) ובפרט נגד המפורש בתוס' ומרדכי:

אך עם שכן היה נראה פשוט מ"מ קשה לסמוך להקל למעשה בחומר חזקת א"א בדבר חדש שלא דברו בזה האחרונים כלל ואדרבה בנ"ש כתב בפשיטות לכתוב כפר כו'. ובדברי התוס' ומרדכי הנ"ל עכ"פ אינו מפורש ממש לכתוב מתא על כפר גם אולי יש לחוש שנשתנו הזמני' כי לפה"נ בדברי' אלו ראוי לילך אחר לשון בנ"א ואין לך בהם אלא מקומן ושעתן. ובזה"ז בלשון בנ"א לפה"נ אינו חל כלל על כפר שם עיר (או מתא). וממש כמו שינוי השם הוא בזה"ז. והנה בתשו' רמ"פ סי' י"ב בעובדא שדילגו תיבת מתא האמצעי כו' משמע שהיה מחמיר גם בנשאת לומר שתצא. משום חשש מדלא נכתב מתא יאמרו שהוא כפר. (אלא דשם הקיל משום שלא דילגו אלא האמצעי ונזכר תיבת מתא הא' והג' ע"ש. וע' נו"ב מה"ת סי' קט"ו). ואם היה חל שם מתא גם על כפר מאי ראיה ממה שלא נכתב לומר שהוא כפר. והן אמת דגם אם נאמר דעל כפר כותבין בכפר פלוני כמ"ש הנ"ש ג"כ קשה מאחר שלא נכתב לא מתא ולא כפר והרי ע"כ הוא טעות למה יתלו לומר שהוא כפר יותר מעיר מאחר שבין כך ובין כך יש כאן ט"ס. אלא מיהו נראה דס"ל להרמ"פ שבעיר כותבין מתא ובכפר כותבין שמה בסתמא. וממה שדולגין תיבת מתא יודעין שהיא כפר. ועכ"פ נראה דס"ל דכפר ועיר תרי שמא מחולקין הן. והלא הדברים ק"ו אם בטעות חסרון שחיסרו מתא שהוא בשב וא"ת הי' מחמיר גם בנשאת (וס"ל כהפוסקים גבי מקום עמידת העדים דתצא ולא כהשו"ע ע' ב"ש סק"ג) כ"ש כשהטעות הוא בשינוי שכתבו מתא על כפר שהוא בקום ועשה. וכידוע מ"ש הפוסקים דיותר יש להחמיר בשינוי מבחסרון. ומכח זה היה נראה לומר דאף לפ"ד רמ"א סס"ב שכתב אם דילג מלת מתא כשר ומדסתם משמע ודאי דאף אם דילגו כל הג' מתא שבגט מכשיר (ולא נרשם בשו"ע מקור מוצא דין זה ובד"מ משמע שנלקח מדברי הרמ"פ הנ"ל והוא תמוה וכנ"ל. וע' ג"פ משמע קצת שבגירסתו בשו"ע שלפניו לא היה כתוב זה בדברי הרמ"א כלל שהרי הביא זה בשם מהריק"ש ע"ש). מ"מ יש לומר דהיכא שהטעות הוא בקום ועשה שכתב מתא על כפר יודה להרמ"פ דפסול כו' כנ"ל דבזה יש להחמיר יותר. והגם שלכאורה דבר זה תלוי במחלוקת הפוסקים גבי שינוי מקום הלידה והעמידה די"א דכל שאין חסרון פוסל גם שינוי אינו פוסל. ובשעת הדחק יש לומר כוותייהו וא"כ לכאורה היה נראה אף אם יונח דתרי שמא מחולקין המה והוי שינוי ממש מ"מ נלמד מדמכשיר רמ"א בדילוג. ממילא יש לנו להכשיר בשעת הדחק עכ"פ גם בשינוי להיפוך. אבל נראה דז"א דאין זה כלל מוחלט אלא יש לנו כמה דברים דאף דחיסר כשר שינוי פסול (לכ"ע) וכמו שינוי גוף העיר דעמידת העדים דפסול אף דבחסר כשר הגם שבאמת הב"ש ושאר אחרונים נתקשו בזה למה אבל הדין אמת. (והרבה סברות נאמרו בזה. ע' נו"ב סי' פ"ח וב"א סי' ק' וקצת לא שייך כאן ויש לעיין). וגם בשינוי מקום דירה דלכ"ע פסול ותצא מזה ומזה כו'. ובחיסר קיי"ל דכשר. ובזה"ז אין כותבין לכתחילה וכן בשם אבי האיש והאשה בחיסר כשר ובשינוי פסול ותצא כמ"ש בסי' קכ"ט ס"ט ויו"ד ע"ש וכן עוד בכ"ד כה"ג. וטעם (הכל) כמ"ש הרא"ש בהזורק דאדם נקרא ע"ש מקום דירה ויאמרו דלא זהו המגרש. משא"כ במקום הלידה (או עמידה). וכן באבי המגרש ומגורשת אדם נקרא ע"ש אביו וכמ"ש הב"ש. וכן נמי בנ"ד יש לומר דודאי כל מקום ניכר ומפורסם אם הוא עיר או כפר ונקר' ע"ש כך ואם יכתוב מתא על כפר יאמרו דע"כ אחרת היא והרי זה כשינוי גוף שם העיר (עכ"פ). וע' כה"ג בג"פ סי' קכ"ח סקל"ט בשם תשו' מק"ב ורד"ך בשינה שם הנהר ואע"ג דמסיק הג"פ דגם זה תלוי במחלוקת דגבי שינוי מקום הלידה ועמידה ובשה"ד יש להקל. הרי משמע שם דלא קאי כ"א אשינוי שם הנהר דמקום לידה ועמידה ומטעם דאף אי נחשב זה כשינוי העיר ממש הרי ע"ז הוא המחלוקת אבל במקום עמידת העדים משמע דמודה דהרי זה כשינוי גוף העיר עכ"פ (וצ"ע) וא"כ ה"ה וכ"ש בשם מתא כו':

והן אמת דלכאורה יש לומר דלא דמי לכל הני שמצינו שהחמירו יותר בשינוי מבחסר. דהתם בחיסר אין כאן כ"א שנחסר הסימן אבל אין מזה ג"כ שום ראיה והוכחה לומר שאחר הוא. משא"כ בשינוי דיש הוכח' שע"כ אחר הוא. אבל בנ"ד לפי הנ"ל לדעת הרמ"פ דכפר ועיר הם ב' שמות מחולקי'. וממה שאין כותבין בכפר תיבת מתא בזה מורה שהוא כפר. א"כ גם בדילוג תיבת מתא בעיר הרי זה כשינוי שמזה מוכיח שהוא כפר וכדס"ל באמת להרמ"פ. וא"כ מדחזינן דרמ"א מכשיר בזה. ופליג אהרמ"פ. יש לומר דנשמע לדידי' דגם להיפוך אם כתב מתא על כפר יכשיר. שהרי בשניהם חשיבי כשינוי בשוה ומ"ש הא מהא. אבל ז"א. חדא דיש לומר דרמ"א ס"ל כהנ"ש דבכפר כותבין בכפר פלוני. וא"כ בחיסר אין כאן כ"א חסרון הסימן אבל אין ראי' לומר דאחרת היא. משא"כ להיפוך שכתב מתא על כפר. והרי זה דומה לכל הני שמצינו שהחמירו בשינוי יותר מבחיסר כנ"ל. ועוד דאף אי יסבור כמה שנתבאר לעיל להרמ"פ דבכפר כותבין סתמא כו' מ"מ אינו דומה שינוי הנמשך ממילא מצד חסרון בשב וא"ת דעכ"פ יש לומר ג"כ שיתלו בשכחה וכה"ג שלא חס הסופר לפרש מתא לשינוי בקום ועשה דגרע יותר (והרי זה נרגש כשקר ומזוייף מתוכו כו'). וראי' ודוגמא לדבר ע' ג"פ סי' קכ"ט סקל"ו גבי כתיבת כהן או לוי מחלק בכה"ג בין היכא שכתב כהן על ישראל לבין היכא שלא כתבו על כהן (אף שממילא במקום שנוהגין לכתוב כהן כשבגט זה לא נכתב הרי זה כמורה שאינו כהן כמ"ש הב"ש סקט"ו שזהו טעם הפוסלים) דהיכא שהשינוי הוא בשב וא"ת ליכא לעז (כ"כ) משא"כ כשהשינוי בקום ועשה (ע"כ אחר הוא) ע"ש סוף ד"ה אמנם דברי מהרר"י כו'. וע"ש עוד בסקל"א כתב בפשיטות דע"כ לא פליגי הפוסקים אלא כשהוא כהן ולא כתב כהן אבל אם הוא ישראל וכתב כהן פשיט' דלכ"ע חשיב שינה שמו כו' וע"ע שם ססק"מ דאפי' כשיהיה כהן ולא הזכיר אינו פסול לדעת כו' משא"כ אם אינו כהן וכתב כהן הגט בטל לכ"ע. וכן פסק התורת גיטין שם וכן בתשו' נו"ב סי' פ"ט ובתשו' מאיר נתיבי' סי' מ"ח וע' בתשו' אחרת מהמחבר ז"ל שהאריך בזה]. וא"כ ה"ה והוא הטעם כאן אין ללמוד שינוי שהוא ע"י מעשה משינוי שהוא בשב וא"ת (אף אם לו יהא שממילא ע"י שאינו כותב מתא יש לומר שהוא מורה על שזה כפר כנ"ל. דגם שם כשלא נזכר כהן ממילא מורה שהוא ישראל ועכ"ז לא דמי לשינוי בקום ועשה כו' כנ"ל). וא"כ לפ"ז מאחר דמהרמ"פ דמשמע שפוסל בדילוג (כל הג' מתא שבגט) יש ללמוד בק"ו היכא שכתב מתא על כפר דפסול. ומדברי רמ"א אין ראיה דפליג כ"א בדילוג אבל להיפוך דיש לומר דחמיר טפי כנ"ל יש לומר דמודה. א"כ על מי נסמוך להקל. (תשובה זו חסירה ג"כ הרבה):

תוכן העניינים

דברי נחמיה אבן העזר

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה