אור ברסלב

דברי מרדכי (לוריא)· רבי מרדכי לוריא

סימן נב

סימן נא

ב"ה אעתיק פה אותן הערות שכתבתי להגאון המחבר ס' שדי חמד וכ"ד שלמא רבא לגברא רבא דאתי ממערבא להרביץ תורה במדינת רוסיא ה"ה הגאון המובהק שמן תורק המאיר לארץ ולדרים בחיבוריו היקרים מזהב נחמדים כש"ת מו"ה חיים חזקיו מדיני שליט"א:

אחרי דרישת שלו' תורתו דמר ניהו רבה זאת אומרת כי אחרי עיוני בספרי כת"ר שנתכבדתי מאת רבני ספרדים דפה הי"ו ליתנם לי במתנה ושכמ"ה אמרתי אלקטה באמרים בספרן של צדיקים להבין דעת קדושים ומצאתי בהם דברים שקצרה דעתי מלהבינם ואמרתי להודיעם לכת"ר מה שיש לפלפל בהם בחלק אסיפת דינים מערכי אישות סי' ב' אות י"ט חרם רגמ"ה כו' הנה יש אתי להציע בזה איזה דברים שמתוכם יתברר מה שיש להעיר על כת"ר וזה ש ראשונה:

דעת מרן הב"י בח"מ סי' ל"ד דחרם הוי דאוריי' שכתב שם וז"ל העובר על השבועה אחד שבועת שוא ואפילו עבר על חרם שהחרימו הקהל פסול ומשמע דאפילו חרם סתם בלא שבועה הוא פסול כמו שעבר על השבועה ואפי' אם תאמר שאין לוקין על החרם מ"מ איסורו דאורייתא ונפקא מינא לענין דלא בעי הכרזה כמו שהאריך שם הפ"ת סק"ו דעבירה דאורייתא אף שאין בה מלקות אין צריכין הכרזה וכן מזה שפסק ביו"ד סי' רל"ח דנידוי חל על השבועה מבואר דגם נידוי הוא דאורייתא דאל"כ לא היה חל על השבוע וכן כתב הש"ך בפירוש שם סי' ר"ח דלדעת מרן נידוי וחרם הוי דאורייתא:

וגם הכנה"ג ביו״ד סי' של"ד בהגב"י כתב דלית דחש למהר"ם פדואה סי' ע"א דס"ל דחרם הוי דרבנן דיחיד הוא אצל כל הנך רבוותא כו' ולא משום שהורגלו לומר משביעים ומחרימים דבסי' שין כתב הוא הרשב"א בעצמו דספק חרם להחמיר ולא הזכיר לישנא דארור אלא חרם לבד כו' יעו"ש וכן בשו"ת פני משה ח"ב סי' ט' כתב דחרם רגמ"ה הוי דאורייתא וספיקו להחמיר וכתב שם שכן הוא דעת מהרש"ך בח"א וע"ש עוד בסי' קי"ז שהוא סתירה קלת להא דסי' ט' אמנם עכ"פ ס"ל דחרם הוא דאורייתא וכן נראה דעת הב"ש בא"ה סי' ט"ו סק"כ דבזה"ז אין עד אחד נאמן שמתה אשתו דהוא דבר שנתחזק האיסור שאין עד אחד נאמן בזה ואם איתא דחרם ר"ג אינו אלא דרבנן היה נאמן כמו דמשמע ביו"ד סי' קכ"ז ובמג"א סס"י תל"ז שכתב דלמ"ד טבילת כלים דרבנן גם קטן נאמן אע"ג דאיתחזק איסורא כו' יעו"ש ועי"ע בשו"ת הר"ן (ד' רומי) סי' מ"ח שכתב וז"ל חרם מדין שבועה מהם מדתניא בילמדנו עלה דהאי קרא כי השבועה גדולה היתה שם לאשר לא יעלה אל המצפה לאמר מות יומת וכי שבועה היתה שם אלא ללמדך שהחרם היא השבועה והשבועה היא החרם כו' עכ"ל והנה מלבד מזה שהר"ן ס"ל דהחרם הוי ד"ת זאת ועוד שהחילוק שכתב שם כת"ר בשם הנוב"י מה"ת יו"ד הגה' סי קמ"ו לחלק בין אותם שקבלו החרם להנולדים אח"כ לא ס"ל זה להר"ן דהא איהו קאי על חרם שר"ג שנולדו אחריו ומביא ראיה מחרם דאנשי גלעד שקבלו בעצמם אלא ודאי דלא שנא:

ומ"ש עוד בשם הנוב"י דכיון שהחרם אינו אלא מד"ק לכן ספיקו לקולא והנה לא נראה כן מגמרא דר"ה דף י"ט דאמרי' ד"ק כדברי תורה דמי זאת ועוד הא בפסחים די' נ"ד איתא דבה"ש דט"ב אסור וכן פסק מרן בסי' תקנ"ג ועי' בד"ח פ"ק דברכות אות ל"א שכתב בדעת ר"י דתקנות נביאים ספיקו להחמיר כמו בדאורייתא וגם מצינו להמרדכי במגילה שכתב הביאו הפר"ח בסי' תרפ"ח דלהכי אינם עושים במגילה ספיקא דיומא משום דכתיב ולא יעבור. ואין לומר דהכא שאני דאף אם נימא דקבלה כרבנן דמי עכ"ז ספיקו להחמיר משום דאתחזק גברא בחיובא דמה נאמר ביום שידובר בנו הפלתי בסי' ק"י בבית הספק דפליג על הש"ך וס"ל דבדרבנן אף דאתחזק ספיקו להקל וכן הוא דעת הפר"ח שם:

ואין לדחות זה בסי' ט"ז מהא שכתב הפלתי דלמנוע ממצוה לא אמרינן ס"ס וכבר קדמו בזה בשו"ת מוצל מאש סי' י"ג דזה אינו מהר"ן פ"ק דמגילה גבי הא שכתב הורו הגאונים דהיכא דמספקא לן אם מוקפת חומה מימות יהושוע בן נון או לא יעשו בי"ד כתב הוא וז"ל ואע"ג ספק דרבנן לקולא הכא שאני דאזלינן בתר רובא דעלמא הרי דגם בספק מצוה ס"ל להקל וכן נראה עוד דעתו מהא שכתב בפרק ע"פ גבי איכא מ"ד דתרי כסי קמאי צריכי הסיבה כו' יעו"ש ותראה שכן הוא דל"ל לסברת מוצל מאש וכן מבואר מזה שאמרו דלמ"ד קריאת שמע דרבנן בספק קרא או לא אינו חוזר וקורא:

ועי' תוס' פסחים דף ט' ד"ה כדי שתהא דס"ל בתירוץ הראשון דבדרבנן מוציא ספק מודי ודאי אפי' דאתחזק איסורא כגון שבודאי היה חמץ וספק אכלתה אך יש לדחות זה משום דספק אכלתה עדיף משאר ספיקות כמ"ש התוס' שם בד"ה ואם תמצא לומר אמנם המשל"מ פ"ב מהל' חו"מ בדין עכבר נכנס ועכבר יוצא האריך להוכיח בדעת הטור דספק אכלתה גבי עכבר גרוע משאר ספיקות ומשו"ה אינו מועיל זה הספק היכא דאתחזק ודאי חמץ נשמע דספק שאינו גרוע מועיל אפילו בדאתחזק ודאי חמץ דכיון שביטלו דשוב אינו אלא מדרבנן תלינן לקולא:

וידוע דבחמץ יש להחמיר בספיקו יותר משאר איסורין מטעם שכתב ה״ה שם בשם הרא"ה דתחלת התקנה לא היה אלא מחמת ספק ועכ"ז ספיקו לקולא נמצינו למדין מכל זה סתירה להש"ך שם אות כ' וסיוע להפלתי דבספק דרבנן אף דאתחזק אזלינן לקולא וגם לגבי קום ועשה וכן מבואר עוד מזה שפסק המג"א בסי' תקפ"ה דבספק אם שמע תקיעה או נטל לולב והוא ביום ב' א"צ לתקוע וליטול לולב ועכ"ז הוצרך המרדכי גבי מגילה לטעם של ולא יעבור הא לא"ה היו צריכים לעשות ספיקא דיומא הרי חזינן דבדברי קבלה הולכים בספיקו להחמיר ודלא כהנבי"י:

אמנם צריך אני למודעי דכל זה אינו אלא להסוברים דחרם ר"ג חמיר כשאר חרמים וכמ"ש כת"ר בפשטות ולא העיר ע"ז משום מקום. אכן חזי הוית בשו"ת דברי חיים ח"ב סי' י"ד וט"ו שכתב שם דרוב הפוסקים ס"ל דחרם דאורייתא ולכאורה ה"נ חרם דר"ג אך באמת זה אינו משום דאינו אלא תקנה בעלמא וקיל אפילו מדבר שהוא מדרבנן. ועוד כתב שם בזה"ל וכבר רמזתי בתשו' הראשונה דברי הכנה"ג וספר בעי חיי שכתבו דכל הפוסקים ס"ל דחרם הוי דאורייתא והמעט שחולקים וסוברים דחרם דרבנן בטלי במיעוטא ואעפי"כ חכמי אשכנז כגון הגהמ"ר והר"א אביגדור והר"י מינץ כלם ס"ל דתקנת רגמ"ה הוי רק תקנה ואפילו לא כתקנה מהש"ס רק גזירת ציבור מה שהקהל מתקנים דזה ודאי לא הוי מדאורייתא זת"ד. וגם אני הקטן בתשו' אחת הבאתי שכן הוא דעת הרדב"ז ח"ב סי' תשל"ד והבי"ד להלכה בשו"ת תשו"מ ח"ג סי' שס"ט:

עוד כתב כת"ר בכללים מערכת א' אות רס"ג אין אדם משים עצמו רשע כו' דלא אתמר האי דינא לגבי נכרי ואנכי לא ידעתי למאי נ"מ אי להכשיר עדותו בדבר שמשים עצמו רשע בלא"ה גוי אינו ראוי להעיד זת"ד ולענ"ד יש נ"מ רבתי להא דאיתא בסנהדרין דז"ן דבן נח נהרג עפ"י עד אחד וקרוב וכמ"ש הרמב"ם בפ"ט מהל' מלכים וגם נ"מ לענין ממון כמ"ש הנמוק"י בפ"ב דיבמות גבי הא דאמרינן שם גבי גר דאפילו אחים מן האם מעידין לכתחילה כתב עלה הנמוק"י וז"ל ואפי' במה שנוהגין שלא להעיד בגיותן הואיל ושורת הדין דבגיותן כשרין להעיד כדאמרינן בן נח נהרג מפי קרוב וכ"ש בממונו עכ"ל ואולי לזה נתכוון הרב משנת דר' אליעזר בציונו לנמוק"י יבמות ודלא כמ"ש כת"ר דכוונתו על פ' החולץ בההוא דאמר נתגיירתי ביני לבין עצמי ואמר לו ר"י נאמן אתה לפסול את עצמך דזה לא אתי שפיר:

ועי' בב"י חו"מ ס' ל"ד מ״ש בשם הר' יקיר ועי' תוס' ב"ק דפ"ח ד"ה יהא מ"ש בשם רש"י פ"ק דגיטין דלדעתם מועיל עדות גוי' מוחזקין להוציא ממון אפילו מישראל הנלע"ד כתבתי ועל גודל ענותנותו דמר בטחתי שיאמר סלחתי ויודיעני אם שגיתי ואם צדקתי ובשכר זה יזכה לשוב לציון כרצונו הטוב והטהור וכרצון ידידו המצפה לתשובת דברי קדשו ובא עה"ח פה עה"ק צפת״ו

הק'

מרדכי לוריא

וזה שהשיב לי בכ"י הטהורה

ב"ה יום א' חקת התורה תרנ"ד. ריחו נודף כאפיסמון וכפרח שושן ידיו רב לו בתורת ה' כמרדכי בלשון ובתורתו יהגה לא ינום ולא ישן מר ניהו כבוד הרב הגאון מוהר"ר מרדכי לוריא אור תורתו זורחת בעיק"ו צפת אמת האל יתברך ישמרהו ויחייהו וכבוד והדר יעטרהו נס"ו:

רב תודות

לכבוד תורתו הרמה אשר כבדני במכתב לחזקיאו דברי שלום ואמת זו תורה נושא ונותן על דברתי בשדי חמדתי אנכי אשמח בה' אשר זיכני שרבנים גדולים בישראל יהגו בספרי ותש"ח לכתה"ר בהקימו רצון המחבר:

למודעי אני צריך כי יש אתי דלוסקמאות מלאות מכתבים מרבני דורנו מלאים בחד"ת כו' ואין בכחי לעיין בדב"ק ולהשיב להם בשום אופן רק אני מציין דבריהם בקונטרי' לעיין בהם לעת הפנאי ואם יהי' לי מה לחדש לבנות ולסתור אכתוב בקונט' ואם יזכינו ה' להדפיסו יראו ישרים דבריהם חרוטים בעט ברזל ואיה"י כן אעשה בחידושי תורתו בל"נ ואודיע לכתה"ר כי בעיקר דין חרם כו' וגם מה שכתב מר בענין אאמע"ר עפי"ד הנמוק"י כו' בקונטרס פאת השדי כתבתי בזה באריכות קצת בס"ד והנני שולח ס' אחד עם כי קשה עלי לא לבד על מחיר הס' כי גם הוצאות הבי"ד עלי חפץ חיים ייטיב להודיעני מקבלה ואילך הלא יתברך יזכנו לעסוק בתורתו הקדושה לשמה ותחזינה עינינו ביאת משיחנו בב"א. הצעיר חיים חזקיאו מדיני המכונה חח"מ הי"ו.

וטעם שהעתקתי אותו להיות לזכרון בעיני הגאון המחבר הנז' לקיים הבטחתו להדפיס אלו הערות בתוך ספריו שיצאו אי"ה לאור ולזכות יחשב לו גם לי בעמוד הדבר על האמת ושפת אמת תכון לעד והנה כי כן אמרתי עוד אחת אגלה לכת"ר כי צופה הייתי בספרו שו"ת יקראו בשם אור לי סי' קט"ז שדחה למ"ש הח"ס חא"ח בסי' קס"ט בהמעשה שאירע שטעה הקורא וגמר עם הרביעי כל פרשתא דיומא וכתב שדעתו היה בזה שלא לומר קדיש עד אחר שיקראו בספר שני ויהיה המפטיר עולה למנין הקרואים עפ"י התוס' מגילה דכ"ג שר"א ור"מ הנהיגו כן לעולם כו' וע"ז כתב כת"ר לדחות שהתוס' לא כתבו בפי' לענין יו"ט וא"כ יתכן להיות דלא מיירי אלא היכא דקריאת שתי תירות הם חובת היום כמו בשבת ר"ח ובד' פרשיות משא"כ ביו"ט שספר שני אינו אלא מסדר רב עמרם זת"ד והביא עוד מחבר שכן דעתו וסיים עלץ לבי שמצאתי אילן גדול דקאי כוותי עכ"ל ולע"ד אילן גדול הוא הח"ס ותורת משה אמת כי בס' הישר לר"ת דע"ג מבואר להדיא שדעת הר"א והר"מ לא לבד בר"ח וד' פרשיות אלא גם לענין יו"ט כהבנת הח"ס בהתוס' שהביא לדבריהם וזה פשוט וברור ויעי' בשו"ת סת"ם להגאון הרש"ק הלכות קה"ת סי' א"ך מ"ש בזה במעשה שבא לידו ביום ב' של פסח יע"ש:

תוכן העניינים

דברי מרדכי (לוריא)

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה