דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תשובה· רבי ירמיה לעוו
פרק ב · הלכה ח
הודוי שנהגו בו כל ישראל אבל אנחנו חטאנו והוא עיקר הודוי וכו'. והוא מלשון הגמרא במסכת יומא פ"ו וכמו שאמר הנביא הצדק "ותאמרי כי נקיתי אך שב אפו ממני הנני נשפט אותך על אמרך לא חטאתי" ירמיה ב' ל"ח כי החולה אשר לא ירגיש חוליו לא יבקש רופא והוא סימן גם על רוב חוליו כי בלתי מרגיש מכאבו, לכן נאמר כי הנה עיקר הודוי השורש והעיקר אשר התשובה והודוי מתולדותיה כמו השורש והעיקר להפרי היוצא ממנו והוא בגדר עדות כמו שנאמר בתפילה שאין אנו עזי פנים לומר וכו' לא חטאנו אבל אנחנו חטאנו וכו' ועיין בלח"מ שכתב דחטאנו לאו דוקא וכמ"ש בפי' עיקר מובן היטב.
עבירות שהתודה עליהם ביו"כ זה חוזר ומתודה עליהן ביו"כ אחר אע"פ שהוא עומד בתשובתו שנאמר כי פשעי אני אדע וחטאתי נגדי תמיד. כמ"ש שהתשובה להתנחם על העבר והצער על העבר יצילהו מלעבור להבא לכן אל יסיר הצער הזה מנגדו כי הוא השומרו מליפול עוד בשחת אשר עלה ממנה.