אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי ירמיה לעוו

פרק י · הלכה ב

הלכה א

ואסור לאדם למכור ס"ת אפי' אין לו מה יאכל ואפי' היו לו ספרים רבים ואפי' ישן ליקח בו חדש לעולם אין מוכרין ס"ת אלא לשני דברים שילמוד בדמיו או שישא אשה בדמיו והוא שלא יהיה לו דבר אחר למכור. ועי' בכ"מ מ"ש בשם הר' מנוח ובטו"ז יו"ד בסי' ר"ע ס"ק ג' עיי"ש. ועי' בפר"ח שכתב דירושלמי נראה כרמ"ך והביא דברי רש"י שכתב ללמוד תורה לפרנס את עצמו כדי שיכול ללמוד דמזה בלא ללמוד אסור בשביל פרנסתו עיי"ש:
אמנם במ"ש רבינו או שישא אשה בדמיו וכו' סתם רבינו ולא פי' אם בקיים פריה ורביה ועיין בשו"ע אהע"ז סי' א' סעיף ח' מחלוקת ביש לו בנים למכור ס"ת לישא בת בנים ועי' בב"ש שם ס"ק ט"ו דג' חילוקים בזה בשביל פו"ר מוכרין לכו"ע בשביל לערב אל תנח ידך מחלוקת בשו"ע ובשביל שלא ישב בלא אשה דעת הנמוק"י דאין מוכרין והרמב"ן ס"ל דמוכרין עיי"ש וכנראה מסתימות לשון רבינו דס"ל ג"כ בכל גונא מוכרין ועיין בלח"מ בפט"ו מהל' אישות ה"ד שרמז על סתימות רבינו בזה עיי"ש ועי' בשו"ע אהע"ז הנ"ל סי' א' סעיף ב' ובחו"מ וב"ש שם ובשו"ע או"ח סי' קנ"ג סעיף ו' ובמג"א ס"ק ט' שם:
והנה בדעת הסוברים ביש לו בנים מוכרין ס"ת בשביל בערב אל תנח ידך כר' יהושע אע"ג דהוי מדרבנן אבל בשביל שלא יהיה בלא אשה לישא שאינה בת בנים או בשאינה ראויה להוליד לא כמ"ש בנמוק"י אף דהאי שלא לישב בלא אשה ג"כ אמר שמואל אע"פ שיש לו בנים אסור לעמוד בלא אשה שנאמר לא טוב וכו' במס' יבמות ס"א ע"ב וכמ"ש בחו"מ סי' י' דחמירא איסורא והביא שו"ת תרומת הדשן ראיה לדבריו עיי"ש:
י"ל בדעת הנמוק"י דס"ל רק במצוה דאורייתא מוכרין ס"ת אף דר' יהושע הוי ג"כ דרבנן נראה לומר כמ"ש במקו"א דבמצוה אשר נתנה התורה שיעור למטה ובלמעלה מסברה עדיף טפי הוי על הלמעלה "מצות רשות", על הכשיעור מצות חוקה, ובקיימו למעלה קיים הדאורייתא ובכה"ג החמירו הרבנן כמו כן נאמר דאף דבערב וכו' רק מדרבנן זה לחיובא אבל מהתורה מצות רשות כל מה שהוסיף במ"ע דפרו ורבו הוסיף במצוה:
ועיין בתוס' שם בד"ה נפק"מ ועוד אומר ר"י דמצי למימר דאפי' יש לו בנים לעולם מצוה לישא בת בנים אלא מודו היכא דצריך למכור ס"ת בשביל בת בנים לא ימכור מאחר שמוצא שאינה בת בנים ולא יצטרך למכור עכ"ל וכנראה אין כונת התוס' דהוי מצוה מדר' יהושע דבגמ' אי' מתני' דלא כר' יהושע וסוגיא על המתני' קאי אף דיש לומר דלא כר"י דלדידיה מוכרין ס"ת אבל בלתי מפורש בר' יהושע למה לומר דמתני' דלא כותיה אבל למ"ש י"ל בכונת התוס' דהוי מצות רשות אף ביש לו בנים רק לדעת התוס' אין מוכרין בשביל זה והסוברים דמוכרין ס"ל מה"ט שכתבתי דבקיומו מקיים דאורייתא משא"כ בשביל שלא לשבת בלי אשה דלא הוי מדאורייתא וקרא כנראה אסמכתא הוי:
ובב"ש שם ס"ק י"ד כתב לחלק בין דר' יהושע שלא לשבת בלא אשה וז"ל ומה שהביא בח"מ ראיה מדברי הת"ה שהביא בסמוך דגרע טפי לישב בלי אשה י"ל לענין מכירה ס"ת שאני דצריך לעשות בדמיה מצוה ולא הצלת עבירה וכו' עכ"ל:
ודבריו צריכין ביאור דהרי ל"ת חמור מעשה כדאיתא במס' יבמות בפ"ק בסוגיא דעליה עיי"ש וכן בדרבנן כמו מדאורייתא מסברה ונראה לפרש דבריו דכמ"ש הרמב"ן בפרשת יתרו דעשה חשוב ביותר מל"ת עיי"ש ובכונתו נראה דאין סותרי' נגד דאי' במס' יבמות הנ"ל רק להיפוך הואיל דל"ת חמור בעבירתו ולוקין עליו משו"ה אין בקיומו שלא עבר איסורו מעלה גדולה כ"כ מאם עשה מצות עשה שעשה דבר טוב הרצוי לפני ה' ודאי קיום מעשה הטוב גדול מאם לא עשה רע בלבד והנה בס"ת במס' מגילה דאיתא מוכרין רק באיכא עלוי עיי"ש בדף כ"ה ע"ב וא"כ לעשות מ"ע חשוב והוי עלוי אבל לא מהצלה מעבירה אע"ג דחמיר בל"ת מ"מ לא הוי עלוי וצ"ע עוד בזה ולפי מ"ש לעיל דבקיומו בבת בנים מקיים מצוה דאורייתא ברשות משא"כ בשלא לשבת מיושב בלא"ה ואתי שפיר אבל מסתימות לשון רבינו נראה בכל גונא מוכרין:
ועי' בכ"מ בשם שו"ת מרבינו בס"ת פסול בשאי אפשר לקרות ברבים עיי"ש ושו"ע או"ח סי' קמ"ג ובמג"א שם לקרות בלא ברכה עיי"ש. ועיין בירושלמי מגילה פרק בני העיר ה"א רב שמואל בר נחמן תורה חסירה אין קורין בו ברבים וכו' אתו שאלון לר' יונה ולר' יוסה מהו לקרות בו ברבים א"ל אסור ולא דאסור אלא מן גו דנפשהן עגומה אינון זבנין להון אחורי ועי' בשיורי קרבן שעמד על השו"ע הנ"ל בזה מירושלמי שדעתו באי אפשר לא יקרא עיי"ש וראיתי שהגאון מהר"א מווילנא ז"ל בשו"ע הנ"ל עמד על דברי הירושלמי עיי"ש:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה