דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי ירמיה לעוו
פרק ט · הלכה טו
ס"ת שנקרעה וכו' שלש לא יתפור בד"א בישן שאין עפיצו ניכר וכו'. ועיי' בכ"מ שרבינו אינו מפרש כהרא"ש וסייעתו דעפיצן פי' שעפוץ ושאין עפוצין דאינו עופץ אלא שניכר ושאין ניכר העפוץ עיי"ש ועיין בפי' הגאון מוה' אליהו מווילנא ז"ל ליו"ד סי' ר"פ שכתב דמיושב בפי' זה קושית התוס' במס' מנחות ל"א ע"ב בד"ה הא עיי"ש וכונתו על קושית התוס' שם דמשמע ס"ת שאינו עפוץ כשר והקשו ממס' שבת ע"ט עיי"ש ולפירוש רבינו לא יקשה דבניכר ואין ניכר מיירי וא"כ נפק"מ לדינא בסי' זה ג"כ לענין שאין עפוץ בס"ת דלפי' אין ראיה מהגמ' להתיר ועי' בתוס' שם הנ"ל וע"ע בריב"ש בסי' ל' המובא בכ"מ ובס' שערי דעה לאאמ"ז הגאון ז"ל בסי' ר"פ בשו"ע יו"ד עיי"ש:
וכל הקרעים אין תופרין אותן אלא בגידין וכו'. עיין ברא"ש בהל' קטנות ובטור ושו"ע בסי' ר"פ בדבק עיי"ש: