דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי ירמיה לעוו
פרק ז · הלכה יד
מותר לכתוב התורה כל חומש וחומש בפ"ע ואין בהן קדושת ס"ת אבל לא יכתוב מגילה בפ"ע שיהיה בה פרשיות ואין כותבין מגילה לתינוק להתלמד בה. ואם דעתו להשלים עליה חומש מותר וכו'. עי' בפר"ח בספר מים חיים שכתב דאין ראיה מר' חייא בשוכר את הפועלים דהוי כתב חמשה חומשי תורה לחמשה ינוקי כדאיתא התם די"ל שהיה דעתו להשלים אבל מר' יהודה שמתיר לכתוב ענין אחד שלם נשמע לת"ק בחומש עיי"ש. גם כתב מ"ש בכ"מ ואין בהן קדושה וכו' מאין קורין וכו' דיש לדחות דשם משום כבוד הציבור והביא מקור לזה מר"פ בני העיר דחומש קיל מס"ת עיי"ש. ודעת הרי"ף להתיר לכתוב מגילה לתינוק להתלמד ועי' בב"י יו"ד בסי' רפ"ג שהאריך בזה וכתב שסמך על מאי דר' יוחנן וריש לקיש מעייני בספרא דאגדתא וכו' עיי"ש:
ועי' שם במס' גיטין דף ס' ע"א האי ספרא דאפטרתא אסור למקרי וכו' מ"ט דלא ניתן לכתוב וכו' בעי מיניה אביי מרבא מהו לכתוב מגילה לתינוק להתלמד בה וכו' או דלמא כיון דלא אפשר כתבינן א"ל אין כותבין ומ"ט לפי שאין כותבין. ועי' ברש"י ובערוך פי' קבלה היא לבני אדם עיי"ש. ואנכי לענ"ד כתבתי שם דלכאורה י"ל למה נקט האיבעיא במגילה לתינוק ולא כגונא דלעיל באפטרתא דאמרי' ג"כ כיון דאי אפשר וכמ"ש ברש"י שם בד"ה ה"נ שאין לכל ציבור וציבור לכתוב נביאים שלם עכ"ל. ואין לחלק בין תורה לנביאים בזה. ועיין ביו"ד בסי' רפ"ג ובש"ך ס"ק ג' דעת הראשונים ז"ל דגם בתורה מותר מה"ט שכתב ברש"י גבי אפטרתא עיי"ש:
וי"ל דהנה לעיל אמרינן אפטרתא אסור למקרי וכו' מ"ט משום דלא ניתן לכתוב. וא"כ נראה דאיסור הקריאה משום איסור הכתיבה והיה נראה דהוי רק איסורא מדרבנן שאסרו הקריאה אטו הכתיבה אמנם יש לומר איפכא דאיסור הקריאה הוי דאורייתא דתורה שבכתב לא נאמרה בע"פ ורק מתורה שלימה. ואפי' אם נאמר דתורה בכתב בע"פ מדרבנן אסור כמ"ש בס' ברכי יוסף בזה וכתבתי בזה במקו"א בכה"ג לקרות מתורה שאינה שלימה אסור מדאורייתא וא"כ איסור הקריאה מדאורייתא ושלא לכתוב מדרבנן אטו הקריאה:
ונפק"מ בזה לכתוב לקטן להתלמד דקטן אוכל נבילות באיסור דאורייתא אין בי"ד צריכין להפרישו דעת הרשב"א באיסור דרבנן בידים מותר למאן דס"ל דאורייתא בידים בדרבנן עיי"ש וא"כ אם נאמר דהכתיבה אין איסורה רק משום גזירה דקריאה יהיה מותר לכתוב לקטן דכיון דהוי מדרבנן וקטן בעלמא אין בי"ד מצוין להפרישו כאן באי אפשר אפי' בידים יהיה מותר אבל אם הכתיבה אסור מדאורייתא א"כ אסור לכתוב בכל גונא. ומובן דנקט האיבעיא בתינוק דוקא וא"ל אין כותבין ומ"ט א"ל משום שאין כותבין פי' למ"ש דהכתיבה מצ"ע הוי אסור מדאורייתא וא"כ אף לתינוק אסור ולמ"ש במ"א וכמ"ש בברכי יוסף דתורה בכתב בע"פ איסורו מדרבנן וא"כ לא שייך לומר הכתיבה משום הקריאה ואם כן כיון שהכתיבה אסור מצ"ע נאסר בכ"ג וכמ"ש רבינו ועיין יבמות ק"ו ע"ב והא לא ניתן לכתוב וכו' עיי"ש:
כתב מגילה ג' ג' תיבות בשיטה אחת מותר. עי' בכ"מ בתשובת רבינו המובא ברבינו ירוחם ומצוין בכ"מ עיי"ש. ומובא בב"י בסי' רפ"ג ובשו"ת פאר הדור סי' ז'. ושם כתב שאין להשתמש בדברי חול בכתיבה אשורית שניתנה בה התורה וכי מימי קדם היו ישראל נזהרין והיו כותבין החול בכתב עברי ולכן נמצא חרות על שקלי קודש בכתב עברי ולא נמצא אף אות אחת מהנשאר משארית ישראל לא במטבע ולא באבן רק בכתב עברי ולא בכתב אשורית ולכן שינו הספרדים כתיבתם להשתמש בדברי חול ור"י מגא"ש ז"ל מנע לכתוב גט בכתב אשורית ואמר האיך נשתמש בזה מכתב אלוקים ויבוא לזלזול וכל אשר יעשה בזה בכלל כבוד התורה עיי"ש. ועי' בשו"ת תשב"ץ חלק א' שאלה ה' מ"ש ע"ז עיי"ש ועי' ברמ"ך בפ"ד מסוכה והבאתיו שם דלכן אמרו רז"ל כמין גאם יונית ולא כדל"ת שלנו שלא לתאר אותיות הקודש בדברי חול עיי"ש: