אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי ירמיה לעוו

פרק ז · הלכה טז

הלכה טו

כל כתבי הקודש אין כותבין אותן אלא בשרטוט אפי' כתבן על הנייר ומותר לכתוב שלש תיבות בלא שירטוט יותר על זה אסור וכו'. ועי' בכ"מ ובלח"מ בפ"ד מהל' יבום על הסתירה מרבינו דשם כתב שאסור לכתוב ג' תיבות בלא שירטוט עיי"ש. ועי' בשו"ת כנסת יחזקאל סי' ע"א כתב שיש פסוק מג' תיבות ולכן אין לכתוב שלש לר' יצחק אבל בתפילין ומזוזות דאין בהן מג' תיבות פסוק אחד ולכן הברייתא דקאי על תפילין לא פליג ע"ז ר' יצחק דקאי על דרוש שבתורה עיי"ש ובס' מרכבת המשנה מחלק בין שאר כתבי הקודש לתורה ורבינו כאן מכל כתבי קודש עיי"ש. והנה לחלק בין ג' לב' תיבות עיי' בפר"ח שכתב דיש סמך לזה ג"כ ממ"ש רבינו בהל' י"ד דג' תיבות לא מקרי מגילה ולפי פי' רבינו במס' גיטין ויומא עיי"ש:
ולענ"ד י"ל למ"ש ז"ל לחלק בין דרך סיפור לדרך מקרא ולמוד עיין בתוס' גיטין וסוטה ובכמה דוכתי ובהגהות מיימוני וברש"י במס' יבמות ק"ו ע"ב עיי"ש. וא"כ יש לומר דפחות מארבע לאו שם מקרא עליו ובאגרת וכיו"ב לא הוי בכלל כותב מקרא וכל זה בכל מילי דרשות אבל במצות חליצה דעליה לומר כלשון המקרא וא"כ הוי ודאי כותב מקרא דצריך שירטוט אפי' בפחות מארבע תיבות. וזה שכתב רבינו בהל' יבום פ"ד הל' ל"ד כשכותבין גט יבמין או כתיבת יבמין משרטט מקום הפסוקים שאסור לכתוב שלש תיבות בלא שרטוט וכו' עיי"ש. נראה דפחות מג' אפי' במכוין ללשון המקרא א"צ שרטוט ועי' ברא"ש שהקשה במס' יבמות דשלש כותבין ועיין ע"ז במג"א בסי' ל"ב ס"ק ז' עיי"ש ולמ"ש יש סברא לחלק בין שאר דברים לגט יבמין כמ"ש:
והנה בטעמא שהחמירו בשרטוט כמ"ש בתוס' במס' מנחות משום זה אלי ואנוהו אבל לענ"ד עוד טעמא רבה בזה. לשמירת התורה מטעות וחילוף התיבות והאותיות שלא יוחלף משיטה לשיטה ומה"ט צריך ריוח ידוע בין אות לאות ותיבה לתיבה ושיעור ידוע לאורך השיטה וקלף ידוע ודיו ידוע הכל עבור זה ומה"ט דקדקו בצורות האותיות והנגיעה באותיות וי"ב כל זה והם השמירה לאלפים שנים מכל חילוף ח"ו וכמ"ש במ"א בזה וכמו"כ האיסור לכתוב מגילה לתינוק מה"ט ועי' בתוס' ב"ב דף י"ג ע"ב בד"ה ר"י דמשו"ה לר"י אסור לכרוך תנ"ך שלא יראה הכל כמו תורה או הכל נביאים וכל נביא בפ"ע לחכמים שלא יהיה נראה הכל כמו נביא אחד עיי"ש. כמה העמיקו רז"ל להשמר מטעות והוספה להתורה ולנביאי צדק ועמ"ש במ"א במגילה שנקראת אגרת ומ"ש ז"ל בזה. וגם האיסור שלא לכתוב בע"פ לס"ת ג"כ משמירת התורה וי"ב הרבה אשר מזהירות רז"ל עמדה לנו התורה מבלי חסרון ועודף מבחוץ ח"ו:
ובהגהות מיימוני בשם רבינו שמחה דכתיבה שלנו לא מקרי כתב לענין שבת מכ"ש לענין זה עיי"ש. ועי' ע"ז במג"א בהל' שבת בסי' ש"מ ס"ק י' עיי"ש שהחליט דהוי כתב שפיר לענין שבת ולענין גט עיי"ש מ"מ י"ל לענין חיוב שירטוט בכותב בכתב שלנו לא נראה ככותב מקרא רק דרך סיפור כמ"ש ז"ל דשרי ובכותב בכתב אשורי נראה ביותר לכותב מקרא ואז צריך שירטוט וזה מסתברא דכל הפסול במקרא להקרא אות לא הוי ככותב מקרא אף דהוי לענין שבת וגט כתיבה דשם תליא במאי דהוי כתיבה וכאן במאי דנראה ככותב מקרא ותורה:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה