דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי ירמיה לעוו
פרק ה · הלכה א
כיצד כותבין המזוזה וכו' ואם כתבה בשנים וג' דפים כשירה וכו'. עי' בכ"מ ובמרכבת המשנה שרבינו פי' כרש"י בפי' שתים ושלש וזה שכתב כאן למד מעשה ג' דפין וכפי' התוס' שם ודין של כשירה לא הוי שנכלל במ"ש "ובלבד שלא יעשנה וכו'" עיי"ש:
כתבה בשני עורות אע"פ שתפרן פסולה וכו'. בכ"מ לא כתב מקור ע"ז אע"פ שתפרן וכו' ועי' בשו"ת מהר"מ מינץ מהגאון מאובן ז"ל שכתב שהוציאו מהירושלמי המובא בתוס' מנחות ל"ג ע"א בד"ה כתבה וז"ל ובירושלמי משמע דשני עורות פסולה דפריך ולמה לא תנינן שהספרים נכתבין בשני עורות והתפילין ומזוזות אין נכתבין אלא בעור אחד עכ"ל. והרי בס"ת נתפרין היריעות ועל כרחך בתפילין אף בנתפרין אחר זה פסולין עיי"ש בסי' א'. ועי' בתוס' מנחות ל"ב ע"א בד"ה דלמא שכתבו והא דאמר בירושלמי דתפילין וכו' אלא על עור אחד בשלא תפר העורות זה בזה עיי"ש. ובשירי הקרבן בירושלמי הנ"ל בפ"ק דמס' מגילה ה"ט עמד ע"ז דבס"ת אמרינן שם דאסור ובס"ת ודאי בתפר מיירי עיי"ש. ועי' בב"ש בסי' ק"ל ס"ק ח' בשם תוס' סוטה לחלק דרק בתפרן אחר הכתיבה עיי"ש. ועי' בשו"ת מהר"א ששון המובא בשו"ת הנ"ל להיפוך עיי"ש. ובזה יש ליישב דברי הירושלמי. ועי' בס' קובץ על יד על הרמב"ם שרש"י מגילה ח' ע"ב בד"ה לתופרן שכתב במזוזות שיהו תפורין בגידין וכו' עיי"ש:
ס"ת שבלה ותפילין שבלו אין עושין מהן מזוזה ולא מן הגליונים של ס"ת אין כותבין עליו מזוזה לפי שאין מורידין מקדושה חמורה לקלה. מ"ש ולא מן הגליונים וכו' לא פי' בכ"מ מקורו. ועיין בתוס' במס' מנחות דף ל"ב ע"א בד"ה דילמא להשלים ויש עוד לפרש להשלים כגון דפרשת שמע בסוף העמוד והוסיף פרשת והיה אם שמוע בגליון שלמטה או פרשת והיה אם שמוע בתחילת העמוד והוסיף שמע בגליון שלמטה עכ"ל. ואסור בכה"ג משום אין מורידין וכו' כדאיתא שם ונראה שרבינו פי' כדעת התוס'. והנה לכאורה כיון שצריך להשאיר גליון למעלה ולמטה בס"ת וא"כ הוי הגליונות כגוף הס"ת ושם על כרחך בכה"ג מיירי דאל"כ הוי חלק גדול חלק. אבל אחרי השיעור המוזכר בפ"ט מהל' ס"ת בזה צ"ע לכאורה אם הוי בכלל גליונות וכנראה מלשון רבינו שסתם דכל מה שהשאיר לגליון קדושת הס"ת עליו דהשיעור הוי למטה ולא למעלה:
וראיתי בפי' לרמב"ם מר' דוד עראמ"ה ז"ל וז"ל ולא מן הגליונים. פי' מה שלמעלה מן הדף וכן מה שלמטה ועי' הל' ס"ת פ"ט ותראה שזה הפי' האמיתי עכ"ל. ואולי כונתו למ"ש ונשמע מזה דמצד לא הוי בכלל זה. ועיין בטו"ז בסי' ר"צ ובנה"כ שם. ועי' בתוס' מגילה דף ל"ב ע"א בד"ה הלוחות עיי"ש: