דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי ירמיה לעוו
פרק ב · הלכה ב
וצריך להזהר בפרשיות שאם עשה הסתומה פתוחה או הפתוחה סתומה פסלן ושלשת הפרשיות הראשונות כולן פתוחות ופרשה אחרונה שהיא והיה אם שמוע סתומה. בב"י בסי' ל"ב הקשה ע"ז ממס' מנחות ל"ב ע"א דאיתא דמזוזה עושה פרשיותיה סתומות ואם עשאן פתוחות כשירה מפני שאינה סמוכה לה בתורה וא"כ בתפילין פרשיות קדש והיה כי יביאך שהן סמוכות זו לזו בתורה דין שאם שינה פסול אבל שמע והיה אם שמוע שאין סמוכות בתורה אמאי פסול אם שינה וכתב ע"ז ושמא כיון דבקצת פרשיות אם שינה פסול לא מפלגינהו בהדייהו עיי"ש:
ובשו"ת מהר"ם פדווה בסי' ע"ז כתב לפרש וצריך להזהר וכו' קאי על אלה פרשיות בס"ת עיי"ש. ובשו"ת מהרש"ל בסי' ל"ז תמה על הב"י בפי' ברמב"ם ופי' שפסלן מהכשרן מהם בדיעבד ומהם לכתחילה עיי"ש ומובא בס' מעדני מלך בהל' תפילין בסי' קל"ה עיי"ש. ובשו"ת גנת ורדים או"ח כלל ב' סי' ג' כתב להביא ראיה ממס' מנחות ל"ב ע"א דאי' אף פתוחות לימא מסייע וכו' ס"ת שבלה ותפילין שבלו אין עושין וכו' הא מורידין עושין אמאי הכא סתומות והכא פתוחות. דילמא להשלים וכו' הרי בתפילין דוקא סתומות עיי"ש. וע"ז י"ל דסיועת הגמ' מס"ת בלבד. ועי' שכתב לחלק בין תפילין דהוקש לס"ת במס' מכות בפ"ג ובקדושין בפ"ק עיי"ש ובסי' ד' כתב לחלק בתפילין שפרשיות אין מצורפים יחד ויש לעשות אותם פתוחות ביותר ממזוזה שהכל מצורף בקלף אחד מ"ש: