אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי ירמיה לעוו

פרק א · הלכה יט

הלכה יח

אין כותבין תפילין ומזוזה אלא בכתב אשורית. והתירו בספרים לכתוב אף ביוני בלבד. וכבר נשקע יוני מן העולם ונשתבש ואבד לפיכך אין כותבין היום שלשתן אלא אשורית וכו'. הנה לפי פשטות הלשון היה נראה דאפילו בס"ת למצותו לת"ק דמסכת מגילה ט' נכתב בכל לשון ולרשב"ג יונית. אבל בספר טורי אבן כתב דודאי אין יוצא ידי כתיבת ס"ת למצותו אלא בלה"ק רק בשלא למצותו מיירי ותפילין ומזוזות אף מאן דס"ל כותבין פרשיות במסכת גיטין ס' בשאר לשונות לא עיי"ש. גם מסופק שם אם האיסור מדאורייתא בשאר לשונות ביונית כדאיתא התירא מקרא יפת וכו' או האיסור מדרבנן וקרא אסמכתא ע"ש. והנה כמ"ש מקודם דמיירי שלא למצותו י"ל דהוי מדרבנן ועיין במסכת שבת בפ' כל כתבי ובר"ן שם דהאידנא מותר לכתוב אף בשאר לשונות אשר אנו בקיאין בהן ומצילין מהדליקה ושייך עת לעשות והביא ראיה מהגאון רבינו סעדיה שכתב התורה בערבית רק בהלשון שאין בקיאין דלא שייך עת לעשות אסור לכתוב עיי"ש. ובב"י או"ח בסי' של"ד עיי"ש. ועיין בפי' משניות מגילה בפ"ב מ"א ומה שנשתנה לשון יוני משאר לשונות לפי שהיה מובן אצלם הלא תראה במה שקדם אף בספרים לא התירו שיכתבו אלא יונית והטעם מפני שהם פרשו התורה בלשון יוני לתלמי המלך ונתפרסמה אצלם אותה העת זה עד שהיה אצלם אותו הלשון כמו לשונם וכו' עיי"ש. ומסכים להנ"ל דלשון המובן שייך עת לעשות וכו' וכמ"ש בר"ן ולכן כתב כאן דעתה שנשתקע היונית אסור לכתוב בו וכמ"ש בר"ן דלא שייך עת לעשות וכו':
אמנם במגילה דפי' למצותו ולקרות בה ובגמ' מוקי למגילה ליישב הסתירה דמשניות עיי"ש דף ט' צריך לאדחוקי לפרשו למ"ש בטורי אבן הנ"ל דרק בשלא למצותו התירו בספרים עיי"ש:
ועי' בהגהות מיימוני מ"ש בשם רבינו יואל וכן במרדכי במסכת מגילה כן עיי"ש. ועיין במג"א סי' של"ד ס"ק ט"ז שמפרש דבריו דלא שייך עת לעשות רק במה שכולם שוים עיי"ש. וסיום בהגהות מיימוני והא דאמרינן פ"ק דגיטין כותבין עליו אונו אפילו בשבת פי' בכתב שלהם דאינו אלא שבות דגזרו על שלהם אטו שלנו עכ"ל. נראה שתליא איסור הכתיבת ספרים בזה דלא הוי כתיבה לדינא ועיין במג"א בסימן ש"מ ס"ק י' וברמ"א בסי' ש"ו סעיף י"א ובדגול מרבבה שם דהוי לדעת הפוסקים כתב ממש לדינא עיי"ש:
ובענין כתב עברי ואשורי ומ"ש רז"ל במסכת סנהדרין כ"א שהניחו העברי להדיוטות עיין במריב"ח הכותב בעין יעקב במסכת מגילה בפ"ק במה שהשיג על ספר העקרים בזה ובשו"ת מהר"מ אלשקר בסי' ע"ד ובפי' יפה מראה בפי' לאגדות ירושלמי מגילה בפ"ק דלא נראה שם כדעת מהריב"ח ועיין עוד בספר ערוגת הבושם למהו' שמואל ארקוולטי ז"ל בהקדמתו עיי"ש:

וצריך להזהר בכתיבתן כדי שלא תדבק אות באות. שכל אות שאין העור מוקף לה מד' רוחותיה פסול. וכל אות שאין תינוק שאינו לא חכם ולא סכל יוכל לקרותה פסול לפיכך צריך להזהר בצורת האותיות וכו'. ובהגהות מיימוני אמנם נדבקו יחד מותר לתקן ולא הוו חק תוכות עכ"ל:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה