דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילין ומזוזה וספר תורה· רבי ירמיה לעוו
פרק א · הלכה ד
כיצד מעשה הדיו וכו'. עי' במרכבת המשנה ובפי' משניות לרמב"ם במס' סוטה בפ"ב המובא במרכבת המשנה ומצוין בפר"ח עיי"ש:
ובשעת כתיבה וכו' שאם תמחקנו יהיה נמחק. וזה הדיו שמצוה מן המובחר לכתוב בו ספרים תפילין ומזוזות. ואם כתב שלשתן במי עפצא וקנקנתום שהוא עומד ואינו נמחק כשרים. נראה שפוסק כמ"ד במס' עירובין י"ג ע"א חוץ מפרשת סוטה שבמקדש עיי"ש. ועי' בריטב"א בזה"ז לכו"ע אין צריך כתב שיוכל למחוק דלא הוי דין סוטה בזה"ז עיי"ש. ועי' בפי' משניות לרמב"ם הנ"ל שכתב שאלה הסוברים בס"ת צריך ג"כ כתב שיוכל למחוק טועים המה דקיי"ל רק בפרשיות סוטה שבמקדש דכתיב ומחה כתב שיוכל למחוק שמא ימחה לסוטה משם עיי"ש. ובחיבורו כאן נראה שכשרים בדיעבד ולמובחר שיהיה נמחק ומסברה בס"ת ותפילין ומזוזות טוב בכתב המתקיים שאינו נמחק וביותר בכתיבת השמות הקדושים. וכמ"ש ר"מ דבר אחד וכו' במס' עירובין שם להנצל שמא יבוא זבוב וכו' עיי"ש. וחפשתי ומצאתי בס' בני יונה שעמד ע"ז והוא כתב משום שמסופק שמא הלכה כמ"ד שאין מטילין עיי"ש והרי בפי' במשנה כתב הטועה שאומר כן:
והנה בס' קרית ספר למבי"ט כתב ויש סמך להלמ"מ דבעינן דבר המתקיים מדכתב גבי סוטה וכתב ומחה ודרשינן כתב הראוי להמחות נראה דלשון כתיבה סתם האמורה בתורה היא דבר שעומד ואינו נמחק עיי"ש. ולא ידעתי איככה יפרש דברי רבינו בזה. ועי' בתוס' עירובין הנ"ל בד"ה חוץ ור"י שהיה אוסר בכל התורה שמא היה דורש גז"ש מסוטה או כתיבה כתיבה או גז"ש אחרת א"נ מדרבנן עכ"ל. וי"ל מדרבנן שאם יכתב שאר פרשיות יבואו לכתב פרשת סוטה ג"כ ובסוטה כתב שאינו נמחק ורשומה ניכר פסול עי' בפ"ג מהל' סוטה לרמב"ם ויוכל לבוא למחיקת השם בחנם. וי"ל דרבינו כתב חיבורו אף למה שנוהג בזמן המקדש ואז ג"כ בדיעבד הס"ת כשר רק מהמובחר כן לכתחילה ומ"ש בפי' משניות בזה"ז דליכא חשש מחיקת השם בחנם אפי' מהמובחר ליכא וצ"ע. ומ"ש בהל' ה' נראה דלא הוי מהלמ"מ אף לכתחילה ורק מדרבנן כמ"ש: