דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי ירמיה לעוו
פרק יד · הלכה י
ואומר את השם ככתבו והוא השם המפורש האמור בכל מקום ובמדינה אומרים אותו בכנויו הוא בא"ד שאין מזכירין את השם ככתבו אלא במקדש בלבד ומשמת שמעון הצדיק פסקו הכהנים מלברך בשם המפורש אפי' במקדש כדי שלא ילמוד אותו אדם שאינו חשוב ושאינו הגון ולא היו חכמים הראשונים מלמדין שם זה לתלמידיהם ובניהם ההגונים אלא פעם אחת לשבע שנים כל זה גדולה לשמו הנכבד והנורא. ובס' יד המלך הקשה דמס' קדושין ע"א ע"א איתא שהיה שם שתים עשרה עיי"ש וכתב דבירושלמי במס' יומא וקדושין איתא שם ארבע עיי"ש ולא מצאתי כן בירושלמי. ועיין ברא"ש במס' יומא בפ' יו"כ סי' י"ט וז"ל ורב האי אמר לא בשם הזה היה אומר כה"ג אנא השם אלא שם בן שנים וארבעים אותיות ועדיין מצוי בישיבה בקבלה ונודע לחכמים ואין נראה לי דברי רב האי בזה כיון דילפינן בגז"ש מעגלה ערופה הזכרת השם של ארבע אותיות אלא כמו שנכתב בפסוק הוא מזכיר אלא שמזכירו ככתבו והוא נקרא שם המפורש והוא מקורו לכל השמות כי כולן נאצלין ממנו ועליו נאמר ההוגה וכו' דאין להזכירו בגבול וכו' עכ"ל. וברש"י במס' סוטה ל"ח פי' ג"כ ככתבו ביו"ד ה"א עיי"ש:
ובקרבן העדה הקשה במס' יומא בשם בן ד' מאי בקיאות שלא ידעו מהם שם עיי"ש. ועי' במס' קדושין דאיתא בשם בן ארבע שלא היו מלמדין וברש"י שם לקרותו בכתיבתו ופי' עיי"ש. וכן נראה בלשון רבינו כאן שלא ילמוד וכו' על דרך זה. ונראה כי הלשון ככתבו נראה דקאי על בן ארבע והחילוק רק ככתבו במקדש וכמו במדינה בכנוי שג"כ על בן ארבע בכנוי ומה דאיתא במס' קדושין הנ"ל בראשונה שם בן י"ב אותיות היו מוסרים אותו לכל אדם משרבו הפרוצים היו מוסרים אותו לצנועים שבכהונה והצנועים שבכהונה היה מבליעין אותו בנעימות אחיהם הכהנים וכו' עיי"ש א"כ נראה שעיקר מצותה בשם בן ארבע רק להצנועים נמסר לקרוא בשם שתים עשרה ג"כ ורבינו כתב לפי העיקר המצוה דלכל היא. ועי' בפי' משניות במס' סוטה לרבינו שם עיי"ש:
משמת שמעון הצדיק וכו'. במס' יומא דף ל"ט ע"ב אותה שנה שמת בה שמעון הצדיק וכו' ונמנעו אחיו הכהנים מלברך בשם וברש"י מלברך ברכת כהנים את העם בשם המפורש שלא היו כדאי עכ"ל ועיין בתוס' במס' סוטה דף ל"ח ע"א בד"ה הרי לפי שלא זכו לגלוי השכינה עיי"ש. כיו"ב במס' מנחות ק"ט ע"ב: