דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי ירמיה לעוו
פרק י · הלכה י
טעה ולא הזכיר יעלה ויבוא וכו'. בהגהות מיימוני פסקו בה"ג ובשאלתות דכל היכא דטעה ולא הזכיר דבר שחייב להחזיר כדי להזכיר יכוין דעתו לתפילתו של ש"ץ מתחילה ועד סוף ויוצא יד"ח ואע"פ שבקי הוא כדאמר רשב"ג בשילהי ר"ה כשם שמוציא את שאינו בקי כך מוציא את הבקי עיי"ש בתוס' עכ"ל. ועיין במס' ברכות דף כ"ט ע"ב בד"ה טעה שכתבו אף דאמרינן התם לא פטר רבן גמליאל אלא עם שבשדות דאניסי היינו כשלא התפלל כלל עיי"ש ובתוס' במס' ר"ה ל"ד בד"ה כך עיי"ש. ויש לפרש למ"ש ז"ל דשכחה הוי אונס עיין יו"ד בסי' רל"ב סעיף י"ב. אבל כנראה בעם שבשדה דאנוסין עוד שאין יכולין להתפלל מטרדות וי"ב. אבל זה שטעה אינו אונס עתה אף שהיה אונס בשכחה. ובתוס' במס' ר"ה הנ"ל כתבו דאפי' להפי' עם שבשדות ששומעין הש"ץ יוצאין עם כל זה יש לחלק בין טעה והתפלל ללא התפלל כלל. ונראה שלא לומר שאר הברכות שהתפלל כבר לבטלה או הראשונה לבטלה הוי כאונס גם השתא כיון דאפשר בש"ץ יוצא: