דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי ירמיה לעוו
פרק י · הלכה ו
מי שנסתפק לו אם התפלל אם לא התפלל אינו חוזר ומתפלל אלא אם כן התפלל תפילה זו על דעת שהיא נדבה שאם רצה יחיד להתפלל כל היום תפילת נדבה יתפלל וכו'. ועי' בשו"ת הרשב"א בסי' צ"א שכתב לר' יוחנן דרשאי לחזור ולהתפלל בנדבה ואין כאן משום מוציא שם שמים לבטלה צריך לחזור דכיון שרשאי ספיקו כודאי שהרי אפי' בודאי לא התפלל אינו מחויב רק מדרבנן וא"כ כשנסתפק ורשאי למה לא יחזר ואם אינו חוזר כמראה בעצמו שאינו חושש לתפילה לפיכך צריך הוא לחזור ולהתנדב עיי"ש ובפר"ח בסי' ק"ז הקשה עליו למה יהיה צריך לחזור בספק דרבנן עיי"ש ובמקום אחר כתבתי דיש לחלק בדרבנן בכה"ג דאם קיימה הוי מקיים דאורייתא ברשות ומדרבנן הוי חובה בזה לא אזלינן לקולא דלא שייך תירוצם ז"ל לרמב"ם דהוי בכל דרבנן דאורייתא מלא תסור למה בספיקו לקולא וכתבו דרבנן הקילו בעצמם עיי"ש. אבל בכה"ג דבקיומם קיים דאורייתא נאמר דלא הקילו בספיקם וזה הנראה בדברי הרשב"א כיון דליכא לא תשא וא"כ י"ל בתפילה בהתפלל קיים מצוה דאורייתא ברשות וביותר לרמב"ם תפילה דאורייתא רק בלי שיעור ובהוסיף הכל מדאורייתא ועכ"פ קיים דאורייתא ברשות וכמ"ש וכן נראה מלשונו עיי"ש ועי' שכתב שיתנה אם לא התפלל יהיה חובה ומובא בב"י ובשו"ע שם. והנה כמ"ש לעיל בסוף פ"א דמשו"ה לא שייך לא תשא בנדבה דבזה שהוסיפו לתקנו נגד הקרבנות בכלל זה להתנדב ג"כ עיי"ש. אבל בתורת חובה אין רשאי וא"כ לפ"ז בקרבן שמחויב בחובה אין יוצא במאי שמביא בנדבה ולפ"ז לא קיים חיובו ונשאר בספיקו לענין חובה ומשו"ה נראה כמ"ש ברשב"א שיתנה שאם לא התפלל יהיה חובה גם י"ל דאף נגד קרבן חובה לא יצא מ"מ עיקר חיוב דתפילה כמ"ש בצל"ח הנ"ל דמתחילה תיקנו תפילה ואח"ז נגד הקרבנות עיי"ש. ועכ"פ תיקן בהנדבה עיקר תקנתא ושאני בקרבן חובה שהוא על דבר ידוע והקרבן דוקא ע"ז ואין יוצא בנדבה וכאן אין יוצא נגד התמידין בנדבה וצריך לתנאי אבל בעיקר תקנתא דרבנן קיים בכל גונא: