דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי ירמיה לעוו
פרק ח · הלכה א
תפילת הציבור נשמעת תמיד ואפי' הי' בהן חוטאים אין הקב"ה מואס בתפילתן של רבים. נראה מלשון ר' נתן אומר מנין שאין הקב"ה מואס בתפילתן של רבים שנאמר וכו' דאיתא בפ"ק דברכות ולשון אין מואס שייך על תפילתן של אלו שנאמר גם כי תרבו תפילה וכו' ואמר בשל רבים אינו מואס אף כי תפילת הפושעים בתוכם ונהנים בזכות הרבים. לפיכך צריך אדם לשתף עצמו עם הציבור ולא יתפלל יחיד כל זמן שיכול להתפלל עם הציבור. ועי' בכ"מ אף דבגמ' איתא שיאמר תפילת הדרך בלשון רבים הא נמי איכא למשמע עיי"ש:
והנה להתפלל עם הציבור אמר מקודם ואחר זה. ונראה כי "צריך לשתף" וכו' פי' בדברי רבינו ג"כ כבגמ' שלא יתפלל בעבור עצמו בלבד רק עבור כל ישראל בכל אשר יתפלל כי זה מואהבת לריעך וכו' שאנו מצווים וכמו שמחויב להתפלל עם הציבור ולכן תפילתו נשמעת אז ביותר כמ"ש רז"ל כל המתפלל על חבירו והוא צריך לאותו דבר וכו' כי התפילה בציבור בלעדי זאת כי איש מעורר לרעהו ותפילתם זכה ביותר מביחידי גם מעידה תפילתם ברבים על אחדות רצונם ובקשתם זה עבור זה ולכן תמיד יהיה תפילתו עבור הכלל יצא להתפלל לפני ה' אף בהנוגע לו בלבד ישתף אלה אשר עמו בצרה אף כי לא ידע אותם:
ולעולם ישכים אדם לבהכ"נ שאין תפילתו נשמעת בכל עת אלא בביהכ"נ וכל מי שיש לו ביהכ"נ ואינו מתפלל בו עם הציבור נקרא שכן רע. ועי' בכ"מ שלעולם ישכים וכו' אף ביחידי יתפלל בביהכ"נ עיי"ש. והנה כל מי שיש וכו' שכן רע. כתב רבינו ואינו מתפלל בו עם הציבור:
נראה כי לשון שכן [רע] ירצה רק על מי שאין נופל בנפשו גורל שכינו אם במצב הטוב או ברע הוא כן מי אשר לא יצרף בתפילתו עם אחרים בציבור מראה כי רק עבור עצמו בלבד הוא דורש ה' וכשכן רע אשר לא יעלה דאגת אחרים על לבו. ובפי' בכל עת וכו' פי' במרכבת המשנה אפי' כשמתפלל ביחידי יהיה בביהכ"נ עיי"ש: