דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי ירמיה לעוו
פרק ז · הלכה ו
כשחוגר חגורו מברך אוזר ישראל בגבורה וכו'. בגמ' שם כי אסיר המיינא ועי' באבודרהם בשם הראב"ד:
והנה בברכה על הגבורה אשר נתן ה' כח ועצמה לאדם לעשות חיל ולמשול על כל בהמה וחיה ובכוחו לשום הר לבקעה ורכסים לכר נרחב וביותר מזה לברכה על הכח והגבורה אשר נתן לישראל המעטים מכל העמים לגבור חיל נגד אויבים מקדם בחרב ובחנית במלחמה ואחרי כן ברוחם בשם ה' עזין שבאומות ישראל כמ"ש רז"ל במדרש או יהודי או צלוב. עת חרף נפשו למות בעבור כבוד שמו יתעלה המה הגבורים אנשי חיל במלחמתה של תורה כמאמרם ז"ל במדרש על כולם גבורים אנשי חיל וכי מה מלחמה עושין בני אדם הזקוקין בשלשלאות וכו' אלא במלחמתו של תורה וכמ"ש במקו"א:
כשלובש נעליו מברך שעשית לי כל צרכי. בגמ' שם כי סיים מסאניה מברך וכו'. ונראה עבור כי הוא המלבוש האחרון שבגוף הרגלים לכן נאמר כי סיים במסאני בכל מקום ואז ראוי לברך כל צרכי ועי' באבודרהם ע"ז:
ומברך אדם בכל יום בא"י וכו' שלא עשני גוי וכו' שלא עשני אשה וכו' שלא עשני עבד. ועי' בב"י בסי' מ"ו ובירושלמי בפ' הרואה שלא עשני אשה שאין האשה מצווה על המצות. הנה בזה אנו מראים אהבתינו להמצות כי נברך על יתרון חלקינו מהנשים במ"ע שהזמן גרמא. ונראה כי אנחנו בגלות בעת כי נסבול מות וגירוש מעיר לעיר ומדינה למדינה ובגזילת רכושינו וכיו"ב חרפה ובוז אשר סבלנו על כי נחזיק באמונתינו ואנחנו אשר נפשינו יודעת גודל חלקינו בנחלת ה' מברכין שלא עשני גוי שבעזרתו בקודש החזקנו בבריתו עד הנה ושלא עשני עבד כמ"ש במ"א כי לא הושפלנו עד כי נהיה ברוחינו ובמעשינו כעבדים כנענים בלי הרגשה כאלה שהם בני בלי לב ובלי בחירה ואנחנו לא אבדנו יקרת נפשינו ולכן אנחנו מסוגלים לתורת ה' וזה מהנפלאות בגלותינו על כי עמדנו ברוחינו והרגשת לבבינו חזק מאוד יותר הרבה מאשר נראה ככה בהעמים החפשים וע"ז נברך שלא עשני עבד. ואחרי הברכה שנתן לשכוי וכו' על יתרון האדם תקנו ברכות אלה על מעלת יתרון הישראלי. וגם שלא עשני אשה נברך בחלקינו ביתרון המצות:
והנשים "מברכות שעשני כרצונו". עי' בב"י בסי' מ"ו. הנה האשה בטבעה דעתן קלות ונוחות להתפתות כדרכי החלושים לעזוב אמונתם. אבל לא כן הנשים העבריות כי חיות הנה גם המה לא עברו ברית וכגבורים אנשי חיל מסרו גם המה נפשם עבור ה' ומצותיו. ולכן מברכין שעשני כרצונו. כי המה כרצונו בכח עליון לפלא בעיני כל העמים אשר נשים רכות לבב השליכו נפשם וילדיהם יונקי שדיהם באש למען לא לעבור ברית ה' "מאריות גברו לעשות רצון קונם". לכן הברכה להם שעשני כרצונו. ובכל יום מברך ברכות שלשה אלה עבור גודל ענינם: