אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי ירמיה לעוו

פרק ז · הלכה ג

הלכה ב

בשעה שיקץ בסוף שנתו מברך והוא על מטתו כך. אלהי נשמה שנתת בי טהורה אתה בראתה וכו' כל זמן שהנשמה תלויה בקרבי וכו'. גי' רבינו כגי' הגמרא והרא"ש וברי"ף הגי' טהורה היא כאשר העיר בספר מעשה רוקח עיי"ש. ובסידורים שלפנינו טהורה היא ולפי נוסחת רבינו יש לפרש כי טהורה תואר לנשמה והכונה הנשמה שנתת בי טהורה אתה בראתה וכו' כי בעת באה בנו היתה טהורה ונקיה כי ממקום קדוש הוחצבה כי אתה בראתה וכו' והיא הסתכלות נוראה לחשוב כי נפקד בו נשמה טהורה להרימה ולידע בנפשו אם עוד טהורה היא. והנה בלילה בסוף היום יש לחשב ע"ז ולבקר מעשיו ואם לא טימא נפשו הטהורה. ותיקנו בהתחלת היום כי כל יום עת בפ"ע כנאמר המחזיר נשמות וכו' ובירושלמי בתפילת השחר מחיה מתים ועי' פר"ח סי' מ"ו עיי"ש. ובהתחלת היום כבריאה חדשה כי השינה שישים ממיתה ארז"ל ולכן נכון לומר ג"כ טהורה היא ויזהר שלא לטמא אותה ביום הבא לכן שתי הנוסחאות נכונים ומובנים:

כל זמן שהנשמה תלויה וכו'. בגמ' שלפנינו אין שם תיבת תלויה ולא ברי"ף וברא"ש ובבה"ג כאשר העיר על זה בספר מעשה רוקח הנ"ל עיי"ש ולשון תלויה מורה ביותר על הפרד הנשמה מהגוף ודבר בפני עצמו והגוף רק משכן לזמן לה:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה