דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי ירמיה לעוו
פרק ה · הלכה יד
כשהוא עושה נפילת אפים אחר התפילה וכו' ואין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא א"כ הוא יודע בעצמו שהוא צדיק כיהושע וכו'. ובראב"ד ובירושלמי ובלבד יחיד על הציבור ואית דגרסי ובלבד יחיד בציבור עכ"ל עיי"ש בכ"מ ובטעם כתבו ז"ל שגנאי כשאינו נענה ובמאירי במסכת מגילה כ"ב ע"ב שאין אדם חשוב רשאי להחזיק עצמו בפרהסיא כחסיד כל כך שיהיה נופל על פניו בציבור בשביל כל הציבור אלא א"כ הוא בטוח שיענה עכ"ל:
ולשון הירושלמי תענית בפ"ב ה"ו רבי ינאי זעירא בשם אבהתיה כל מי שאינו כשר כיהושע שאם יפול על פניו ויאמר לו הקב"ה לך אל יפול ובלבד יחיד על הציבור עכ"ל. וקודם לזה שם שיתף הקב"ה שמו הגדול בישראל וכו' וישמע הכנעני וכו' ומה תעשה לשמך הגדול שהוא משותף בנו. מיד "ויאמר ה' אל יהושע קום לך קם לך ההוא דאדכרת וע"ז אמרו שם כל מי שאינו כשר וכו' הכונה שכל כונתו רק לכבוד ה' ית"ש ומי שלבבו טהור בלי כונה אחרת רק לכבוד שמו נשמע ואנשים כאלה יעמדו בראש לציבור שיודעים שלבבם טהור בלי נטיה עבור עצמם וזה יוכל כל אדם לידע בנפשו. וזה שכתב רבינו הוא יודע בעצמו שהוא צדיק כיהושע דבלתי מובן ומי יחשב עצמו כצדיק וביותר מזה כיהושע וכי זה מדת צדיקים אבל הכונה כיהושע שהתפלל לכבוד שמים יתעלה ומי שלא ימצא א"ע נקי כ"כ אל יעמוד בראש בציבור כי יתנו דעתם עליו ולא מצא א"ע ראוי לכך. ופשוט ידים ורגלים מורה על הקרבת נפשו לה' וזה רק בלב טהור יהיה בלי נטיה לעצמו וכאשר היה אצל יהושע לשם ה' בלבד ועיין בכ"מ דמ"ש רבינו כיהושע נכלל אף על הציבור ובפני הציבור ועיין בהגהות מיימוני שכתב על עדת ציבור דומיא דעי עיי"ש: