דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי ירמיה לעוו
פרק א · הלכה ט
תפילות אלו אין פוחתין עליהם אם רצה אדם להתפלל כל היום כולו הרשות בידו וכל אותן התפילות שיוסיף כמו מקריב נדבות לפיכך צריך שיחדש דבר בכל ברכה וברכה מן האמצעיות וכו' כדי להודיע שהיא נדבה ולא חובה וכו'. אין הציבור מתפללין תפילות נדבה וכו' ולא יתפלל יחיד מוסף שתים וכו' שאין מתנדבין מוסף נדבה ויש מהגאונים שהורה שאין להתפלל תפילת נדבה בשבתות ויו"ט וכו' לפי שאין מקריבין בהן נדבה וכו'. ועי' בראב"ד שכתב אפי' בלא חידוש ובשבתות ויו"ט לא יתפלל שתים שאין תפילה רק הודאה ושבח והוי ברכות לבטלה עיי"ש:
וברבינו יונה במסכת ברכות כתב ע"ז דמנין לנו שתפילת נדבה נגד קרבנות נתנו עיי"ש. ונראה לענ"ד לומר דהנה עיין ברשב"א בשם גאון ז"ל דבלא לשם נדבה הוי בל תוסיף ועיין בב"י בסי' ק"ז. והנראה מדבריו משום דהוי נגד הקרבנות שייך בל תוסיף אם לא בנדבה:
ולענ"ד נראה דלכאורה כיון דקיי"ל ברכה שאינה צריכה עובר על לא תשא כמ"ש ברא"ש בכמה דוכתי וא"כ כמו שאין רשאי לברכה ברכה הבלתי מחויבת כמו כן בתפילת י"ח ברכות הבלתי מחויבים. אבל מדאיתא בגמרא ברכות כ"ו ע"ב ר' יוסי בר' חנינא אמר תפילות אבות תיקנום ר' יהושע בן לוי אמר תפילות כנגד תמידין תיקנום וכו' אלא תפילות אבות תיקנום ואסמכינהו רבנן אקרבנות עיי"ש. ועיין בצל"ח שכתב וז"ל נראה לענ"ד דהיינו לענין זמנן שיהיה כפי זמן הקרבנות דאל"כ כיון שכבר תיקנום האבות למה הוצרכו שוב רבנן לאסמכינהו כלל על קרבנות עכ"ל. וכן נראה מלשון רבינו בהל' ה' וכן תיקנו מנין התפילות כמנין הקרבנות וכו' וכמ"ש לעיל בשם שו"ת מהריט"ץ:
והנראה עוד שבזה שתיקנו כמנין הקרבנות הוי מטעם ונשלמה פרים שפתינו דתפילה מענין הקרבן דאם לא כן אם לא היה תחת הקרבן מה לדמותו במנין לקרבנות ועבודה נקראו הקרבנות וכן התפילה ובזה שתיקנו שיהיה כקרבן בזה נתנו לנו מקום לאומרו בנדבה כמו בקרבן דשייך נדבה ולא הוי ברכה לבטלה. ולא הוי כברכת שבח דנהנין ומצוות ומשו"ה אף בתפילות שהמה רק הודאה י"ל בנדבה. ואם כן מיושב קושית תלמידי רבינו יונה דמנ"ל דנדבה נגד קרבנות שלא לאומרו באלה דלא שייך נדבה. דלמ"ש אם נדבה לא יהיה נגד הקרבנות אין לאומרו בנדבה דהוי ברכה שאינה צריכה כמו בכל הברכות בשיצא כבר בהם. והנה מ"ש ברשב"א בשם הגאון משום בל תוסיף נראה מהאי דאיתא ברכות ל"א ע"א יכול יתפלל אדם כל היום כולו כבר מפורש ע"י דניאל וכו':
ובמדרש ילקוט משלי כ"ב אל תסיג גבול עולם. ארשב"י אם ראית מנהג שעשו אבותינו אל תשנה אותו כגון אברהם תיקן תפילת השחרית יצחק תפילת המנחה יעקב תפילת הערבית שלא תאמר אף אני אוסיף אחרת ת"ל אשר עשו אבותיך א"ר יוחנן לא עשו אלא לכל הדורות עכ"ל. ובשוחר טוב הגירסא לא עשו להם בלבד אלא לכל הדורות: