אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים· רבי ירמיה לעוו

פרק א · הלכה ד

הלכה ג

כיון שגלו ישראל בימי נבוכדנצר וכו' נתבלבלו שפתם והיה שפת כל אחת מעורבת וכו' וכיון שראה עזרא ובי"ד כך עמדו ותקנו להם י"ח ברכות על הסדר וכו' ותהיה תפילת העלגים תפילה שלימה כתפילת בעל הלשון הצחה וכו'. הנה לא כתב רבינו שמתפלל בכל לשון כמ"ש בהל' ק"ש בפ"ב ה"י. ומפורש במשנה במס' סוטה ל"ב אלו נאמרין בכל לשון וכו' ותפילה עיי"ש. ונראה שנכלל בלשונו ואין משנה תפילה וכו'. אמנם מלשונו בהלכה הזאת ותהיה תפילת העלגים וכו' וקודם לזה נתבלבלו שפתם וכו' נראה לאחר תקנת עזרא וכנה"ג התפילות בלה"ק תיקנו שיהיה לכולנו ליודעים ולבלתי יודעים בלשון הזה דוקא. והנה במס' סוטה ל"ג ע"א בגמ' תפילה רחמי היא כל היכא דבעי מצלי ותפילה בכל לשון והא א"ר יהודה לעולם אל ישאל אדם צרכיו בלשון ארמי וכו' לא קשיא הא ביחיד הא בציבור וכו' וברש"י תפילה דקתני מתני' בכל לשון לא צריך לקרא דהא רחמי נינהו והאי לישנא דידע לכוין לבו ליצלי עכ"ל. והנה לכאורה נראה מרש"י דס"ל תפילה דאורייתא אבל י"ל דא"צ קרא אם מתפלל אם רשאי להתפלל בכל לשון דהרי בלשון ארמי מחלקינן בין יחיד וציבור וא"כ י"ל לרמב"ם במשנה מתפילה דמחויב מדינא אבל עתה שתיקנו סדר התפילה ובלה"ק ועיקר הטעם בתקנתם משום המדברים לשון עלגים בשפה מעורבת ולפ"ז אין לשנות גם הלשון. כן נראה לענ"ד לדייק מלשונו ועי' בטור ושו"ע ובמג"א בסי' ק"א עיי"ש וצ"ע:
וכן נראה כי בל נשלח יד לשנות מלשון הקודש לשאר הלשונות בתפילה כי אף שדיברו ארמית ולמדו בלשון הזה הלכה ואגדה וצוו על קריאת שתים מקרא ואחד תרגום. וגיטין ושטרי כתובה וממון היו נכתבין בארמית. עם כל זה לא שינו מלשון התפילה בלה"ק. רק הוסיפו בארמית הקדיש ונאמרו בו טעמים עי' בתוס' במס' ברכות דף ג' ע"א בד"ה ועונין משום דהוי תפילה תשובה ותיקנו בלשון שעמי הארץ יבינו אותו עיי"ש. ועם כל זה בתפילה וק"ש לא עשו כן ולא שלחו יד בהם לשנותם ללשון ארמי. ועי' בס' תמים דעים סי' קפ"ד לר' יהודה בר יקר ז"ל שמ"ש רז"ל שאין מלאכי השרת מכירין לשון ארמי כדי שלא יניחו המתפללים לשון הקודש אם יניחהו מהתפלל בו. וגם ירבו עמי הארץ בישראל שלא ישגיחו ללמוד מאחר שיוכלו להתפלל בלשונם ופי' מלאכי השרת אין מכירין אין משגיחין עיי"ש וכן מצינו מכירך ברוך ובירושלמי במס' מ"ק פ"ג אין מכירך זקן עיי"ש. וכמו שנפן כולנו למזרח שמש ונגד המקדש כמ"ש רז"ל במס' ברכות הנ"ל שכל ישראל יהיו מכונין למקום אחד כן בלשון אחד המובן לכולנו ובבית התפילה היהודים מכל קצוי ארץ בבואם יחד יתפללו בלשון אחד ובשפה אחת:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה