דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תעניות· רבי ירמיה לעוו
פרק ה · הלכה ב
ואלו הן יום ג' בתשרי וכו' וי"ז בתמוז ה' דברים אירעו בו וכו' ושרף אפוסטמוס הרשע את התורה והעמיד צלם בהיכל. ובגמ' תענית שרף אפוסטמוס את התורה גמרא וברש"י כך קבלנו מאבותינו עכ"ל. ובירושלמי בפ"ד מ"ה ממס' תענית איכן שרפה ר' אחא אמר במעברתא דלוד ורבנן אמרי במעברתא דטרלוסה:
ונעלם מדעתינו בענין שרף את התורה והלא כמה פעמים כי באו אויבים עליה היו שורפים בתינו וספרי התורה הקודש והנקדש. ולמה נאמר שרף את התורה בה"א הידיעה. ואם כי משונה שריפתו שהיה למען להשכיח התורה וא"כ בלי ספק היה שורף כל ספרי תורה ולמה נאמר ספר התורה ולא מצינו בגמ' מפורש שהיה גזירה בימים אז על שריפת התורה והו"ל גזר על שריפת התורה. ואולי כאשר מצינו במלכים ב' ובד"ה ל"ד "ספר התורה מצאתי" ובאברבנאל ע"ז למה נאמר התורה בה"א הידיעה וכתב כי קאי על הנאמר שם קודם לזה "מצא חלקיהו הכהן את ספר תורת ה' ביד משה" שהיה הספר שכתב משה רבינו ע"ה וע"ז נאמר התורה הידועה וס"ת הזאת היה סגולה כפולה ומכופלת לנו וממנה היו מגיהין עי' שקלים פ"ד ה"ד מגיהי ספר העזרה ונוסחא אחרת ספר עזרא ובלי ספק ספר שכתבה האיש האלוקים היה למשמרת להשמר מכל שנוי חלילה והיה לעדות לכל הדורות הרבות אשר ראו אותו. ונאמר אולי הספר ששרף פוסטמוס הרשע היה ספר זה שהיה נשמר עד אז ולכן נאמר שרף את התורה הידועה וראוי ביותר לקבוע תענית על סגולה יקרה כזאת. ואם כי ארכו הימים לאמר שהיה קיים עד אז אולי היה ס"ת של עזרא ועכ"פ נראה שהיה ספר תורה מיוחדת שהיה איבודה קשה לכל ישראל עד מאוד. ואם היה של ביד משה רבינו ע"ה היתה מסוגלת להכחיש האפיקורסות הנודעים ואם של עזרא להגיה ולהשמר מטעות ויוכל שהיה בימי היונים בזמן לא הרבה כ"כ מימי יאשיהו: