דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות תלמוד תורה· רבי ירמיה לעוו
פרק א · הלכה ז
היה מנהג המדינה ליקח מלמד שכר נותן לו שכרו וחייב ללמדו בשכר עד שיקרא תורה שבכתב כולה וכו'. ועי' ברש"י קדושין דמכאן ואילך ילמד לעצמו ובכ"מ ומשמע לי דמכאן ואילך אין חייב ללמדו אפי' בחינם עיי"ש ובלח"מ כתב דבחינם צריך ללמדו אף מכאן ואילך עיי"ש, ולא ידעתי האיך מוכיח מלשון רבינו דמכאן ואילך אפי' בחינם לא ועי' בשו"ע בסי' רמ"ה ג"כ איתא רק בשכר לא ואיככה נפרנס האי דמס' אבות פ"ה בן עשר למשנה דודאי לא אמרו על הקטן שאין מחויב מצד עצמו במצות ולא ציוו לקטן ועל כרחך על אביו, והנה אם לא הוי מצוה על אביו משנה וגמ' בחינם א"כ מכ"ש לא על אחרים ובשכר אסור וא"כ ממי ילמדו והרי מה אני וכו' מורה שילמדו ושיהיה בחינם דאם בחינם אינו מצוה לא היתה התורה אסרה בשכר רק דנראה משום דבחינם הוי מצותיה, וכן ראיתי בסדר משנה מרב אבא בר יעקב דלא מחדדן שמעתא במס' קדושין שם ושם הוי גמ' והוי ללמוד בנו רשות ולעצמו חיוב מדאורייתא וא"כ אף בבנו זריז יותר ממנו הוא יוקדם וא"כ בחינם מחויב בכל עיי"ש.
הנה החיוב ללמוד בנו נראה אף כשיגדל ואם אין לו לשלם הוי מחויב לשלם שכר למודו בעבורו, אמנם יש לעיין בזה דהנה מנ"ל שרק למקרא בשכר והשאר בחינם ונראה דהאי דעשר למשנה אינו מחיוב מדאורייתא רק דמסדר הלמוד כן ומדאורייתא רק החיוב ללמדו בעודו קטן בלבד ואין שיעור לת"ת ובמקרא בלבד ג"כ יצא יד"ח דלא נאמר מה שילמדו ובהראיון בהלמוד במקרא יצא ידי ולמדתם אבל אם נאמר גם כשיגדל החיוב על אביו כשאי אפשר לבנו ללמוד מעצמו וא"כ מאי שנא מקרא ממשנה וגמ' דלזה בחינם ולזה בשכר, והנה דעת הכ"מ על בחינם ג"כ כיון שאינו מחויב רק עד שיגדל בן עשר למשנה אינו מדינא וחיובא על אביו לדעתו, ולדעת הטור ושו"ע נראה דהוי מחיוב על אביו בחינם כשהוא ראוי לזה דלא יגרע מאחרים כשיגדל ללמוד עמו ונראה דגם הכ"מ מודה לזה רק דס"ל דלא הוי רק כחיוב לכו"ע ללמד כמ"ש רבינו בה"ב ולא משום דהוי בנו ונפק"מ להקדים בן בנו למקרא לבנו למשנה וכיו"ב.
עד שיקרא תורה שבכתב כולה וכו'. ועי' במעשה רוקח בשם הפר"ח דבגמ' אי' רבא אומר מקרא זו תורה וברש"י ולא נביאים וכתובים עיי"ש, ולמ"ש לעיל לכאורה באם למד עם בנו הקטן התורה בלבד עד שיגדל וילמד השאר מעצמו יצא דהרי גמרא איתמר בן חמשה עשר ועל כרחך על עצמו כשיגדל ילמד כן מעצמו, וא"כ י"ל דתורה בלבד די, וראיתי בב"ח בסי' רמ"ה שכתב דרבינו מפרש מקרא זו תורה דלא נימא מקרא פי' כמו ויבינו במקרא אלו פסקי טעמא כדאי' מגילה ג' אלא פי' תורה שבכתב ונכלל בזה כל שבכתב כולה גם נו"כ עיי"ש, והגר"א ז"ל בשו"ע שלו כתב שאמר מקרא זו תורה שלא נפרש כדאי' במס' קידושין דף מ"ט ע"ב מאי תורה מדרש תורה עיי"ש, אבל בכל שבכתב בכלל מקרא.