אור ברסלב

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שקלים· רבי ירמיה לעוו

פרק ג · הלכה א

פרק ג

חציי השקלים הכל צריכין להן כדי שיתן כל אחד ואחד חצי שקל שהוא חייב לפיכך כשהיה אדם הולך אצל השולחני ומצרף שקל בשני חצאין יתן לו תוספות על השקל ואותה התוספות נקראת קלבון לפיכך שנים שנתנו שקל על שניהם חייבין בקלבון. ולכאורה יש להבין למה לא הוי בתוספות הקלבון בכלל העשיר לא ירבה ולמ"ש הרמב"ן שהבאתי לעיל בתחילת הלכות זו בכלל לאו ועי' בירושלמי שקלים פ"א מ"ד לר"מ הקלבון מהתורה עיי"ש בכלל לא ירבה לא הוי לר"מ דס"ל דהנותן מחצית השקל ג"כ נותן קלבון אבל לדידן יש להבין ואולי משום כמ"ש רבינו וכדאיתא שם דצריך להוסיף לחנוני אם כן בשקל שלם חסר הוספה אשר ב' מחצית השקל בשויו ועם כל זה יקשה דנראה שא"צ ליתן מהתורה אלא מחצית המטבע אלא שלא תהיה פחותה משקל שהיה בימי משה כמ"ש רבינו בפ"א ה"ו. וראיתי בספר מעין חכמה דף כ"ו ע"א שכתב להוכיח מזה דעשיר לא ירבה אינו בלאו וכן רוצה להוכיח ממאמרו כל כהן ששוקל אינו חוטא עיי"ש. והנה מכהן ששוקל וכו' אינו ראיה כמ"ש לעיל דיכולים לקבל ע"ע כמו בכל מצות כמ"ש לעיל. ועי' להלן בכהן שאין נותן קלבון ואם היה משום דהוספה להשלים השקל יהיה מהתורה ולמה יפטרו הכהנים וכיו"ב גם בלא"ה כנראה מירושלמי לדידן מדרבנן והנה לומר לא ירבה לא נאמר בכה"ג דעל דרך זה העשיר כעני מוסיפין וי"ל דתליא בפי' לא ירבה כדאיתא לעיל בפ"א ה"ו אם לרבינו לפי המטבע השולטת או כראב"ד ורמב"ן לפי שנותן העשיר יתן העני ויכולים להסכים ליתן בשוה כל מה שירצו עיי"ש וא"כ י"ל בכה"ג דרבנן תיקנו עליו בשוה באופן זה כשיביאו שנים שקל שלם ועיין מ"ש בהל' ב' בזה עיי"ש:

תוכן העניינים

דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שקלים

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה