דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שקלים· רבי ירמיה לעוו
פרק ב · הלכה ט
כשהוא תורם מתכוין לתרום על הגבוי שיש בלשכה ועל הגבוי שעדיין לא הגיע ללשכה ועל העתיד לגבות כדי שיהיו אלו השקלים שהוציאן להסתפק מהן כפרה על ישראל וכאלו הגיעו כל שקליהן ללשכה ונתרמה מהן תרומה זו. רבינו לא גרס ועל האבוד וכ"כ במרכבת המשנה ורבינו מפרש כמ"ש בתוס' במס' כתובות ק"ח ובמס' ב"מ נ"ח ולא כרש"י שם ובמעשה רוקח עמד על הכ"מ שהביא פי' רש"י. ועי' מ"ש לקמן בפ"ג ה"ח וט' בס"ד: