דברי ירמיהו על משנה תורה, הלכות שופר וסוכה ולולב· רבי ירמיה לעוו
פרק ז · הלכה כה
מקבלת אשה הלולב מיד בנה או מיד בעלה ומחזירתו למים בשבת בזמן שהיו נוטלין לולב בשבת וכו'. בגמ' מ"ב ע"א פשיטא מהו דתימא הואיל ואשה לאו בר חיובא היא אימא לא תקבל קמ"ל. ועי' בשעה"מ כאן שהקשה ממס' יבמות ל"ג ע"ב דפרכינן התם זר ששימש בשבת במאי אי בשחיטה שחיטה בזר כשירה אי בקבלה והולכה טלטול בעלמא הוא עיי"ש ולמה לא נאמר כיון דראוי לכהנים לא חשוב מוקצה דומיא דלולב לאשה הואיל וראוי לאנשים עיי"ש:
ונראה לומר דהנה בתוס' במס' סוכה מ"ב ע"ב על מאי דמקשי שם אמאי טלטול בעלמא הוא כתב בד"ה טלטול דאע"ג דחזי למצוה שייך ביה איסור מוקצה מאחר שאין עשוי כלי והביאו ראיה לדבריהם עיי"ש ועי' בריטב"א שם דלעקור דאורייתא מצוה קבועה אף בשב ואל תעשה שלא אסרו דבר הצריך והראוי לו לשבת כלל ואין ללולב שהוא ראוי מן התורה ומצותו קבוע ליום זה בכלל איסור זה כלל עיי"ש. ונראה שצריך להיות אלא דבר שאין הצריך לו וכו' והנה החילוק מדאורייתא ורבנן יקשה דאם גם הוי מדרבנן מ"מ הוי לצורך לו משום המצוה. והנה דייק דמצותו קבועה וזה דמצותו לז' ימים ושבת בכלל וכמ"ש ז"ל לעקור על עולם לא עשו עי' בהל' ר"ה בשופר עיי"ש ובסברת התוס' י"ל כמ"ש בהמ"מ בהל' שבת וכמוכח במס' ביצה כ"ז היכא דרובא דעלמא מקצין לא מהני תנאי ובהל' שבת בפכ"ד כתבתי לפרש עם מ"ש ברש"י ביצה י"ב דהיה לאסור משום הוצאה אף טלטול דברים המותרין אלא משום דאי אפשר לרוב הציבור לעמוד בזה עיי"ש וא"כ בכה"ג דרוב הציבור מקצין לא מהני תנאי דאף בהצורך. בכה"ג לגזור דיכולין לעמוד בו. והנה בכה"ג דבלעדי המצוה כו"ע מקצין שאין בו לצורך אף דמשום מצוה כו"ע אין מקצין הוי כמו תנאי בדבר שאין בו לצורך בלא"ה ושייך בו חשש הוצאה וכיו"ב ובמצוה דרבנן לא יהיה מתירין רק בדאורייתא וכמ"ש בריטב"א דלא העמידו בכה"ג נגד דאורייתא כמ"ש לעיל משמו ולפ"ז י"ל דבמס' יבמות הנ"ל הרי דם הוי שאינו ראוי כלל וביותר דם קדשים והוי מוקצה לכל אלא דלכהנים מותר מהתורה דאל"כ יבטל העבודה ולא העמידו החכמים דבריהם ולא שייך להתיר לטלטל לזרים משום דחזו לכהנים דגם לכהנים אינו חזו ושייך מוקצה אלא משום מצוה דאורייתא לא העמידו החכמים דבריהם אבל לזרים שאינם בכלל מצוה כלל באיסור מוקצה בזה ושאני בלולב דלאנשים חזו ממש ולא הוי מוקצה כלל כן נראה לענ"ד ובשעה"מ סיים התוס' הנ"ל ורחוק שכיון למ"ש:
ועי' בכפות תמרים מ"ב ע"ב שהקשה כדמוכח לעיל דף מ' דלולב עומד לכבד את הבית למה אסור בטלטול למ"ש בהל' שבת פ' כ"ו ה"ב דמכבדות ככלי שמלאכתו להתר שהרי מותר לכבד הבית בשבת וכתב דדוקא כשיחדו לכך וכל שלא יחדו חשיב כעצים עיי"ש ועי' במג"א בסי' ש"ח ס"ק מ"ה שכתב בענף האילן להבריח הזבובים צריך שיחדו לכך עיי"ש ועיין בירושלמי במס' סוכה פ"ג מ' י"א בגמ' רבנן דקסרין אמרין ערבה מותר להניף לחולה בשבת. ובשיורי קרבן שם עמד בזה על דברי המג"א הנ"ל שהרי הלולב לא יחדו להניף החולה עיי"ש אמנם לפי הבבלי נראה כמ"ש במג"א ובס' כפות תמרים הנ"ל: